USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

Genesis 18:9

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

18

قسم Vayera

العالياه 1

1 וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃ And the LORD appeared unto him by the terebinths of Mamre, as he sat in the tent door in the heat of the day;
2 וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃ and he lifted up his eyes and looked, and, lo, three men stood over against him; and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed down to the earth,
3 וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃ and said: ‘My lord, if now I have found favour in thy sight, pass not away, I pray thee, from thy servant.
4 יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃ Let now a little water be fetched, and wash your feet, and recline yourselves under the tree.
5 וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ And I will fetch a morsel of bread, and stay ye your heart; after that ye shall pass on; forasmuch as ye are come to your servant.’ And they said: ‘So do, as thou hast said.’
6 וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃ And Abraham hastened into the tent unto Sarah, and said: ‘Make ready quickly three measures of fine meal, knead it, and make cakes.’
7 וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ׃ And Abraham ran unto the herd, and fetched a calf tender and good, and gave it unto the servant; and he hastened to dress it.
8 וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃ And he took curd, and milk, and the calf which he had dressed, and set it before them; and he stood by them under the tree, and they did eat.
9 וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃ And they said unto him: ‘Where is Sarah thy wife?’ And he said: ‘Behold, in the tent.’
10 וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃ And He said: ‘I will certainly return unto thee when the season cometh round; and, lo, Sarah thy wife shall have a son.’ And Sarah heard in the tent door, which was behind him.—
11 וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃ Now Abraham and Sarah were old, and well stricken in age; it had ceased to be with Sarah after the manner of women.—
12 וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ And Sarah laughed within herself, saying: ‘After I am waxed old shall I have pleasure, my lord being old also?’
13 וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃ And the LORD said unto Abraham: ‘Wherefore did Sarah laugh, saying: Shall I of a surety bear a child, who am old?
14 הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהֹוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃ Is any thing too hard for the LORD. At the set time I will return unto thee, when the season cometh round, and Sarah shall have a son.’

العالياه 2

15 וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃ Then Sarah denied, saying: ‘I laughed not’; for she was afraid. And He said: ‘Nay; but thou didst laugh.’
16 וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃ And the men rose up from thence, and looked out toward Sodom; and Abraham went with them to bring them on the way.
17 וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃ And the LORD said: ‘Shall I hide from Abraham that which I am doing;
18 וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him?
19 כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהֹוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃ For I have known him, to the end that he may command his children and his household after him, that they may keep the way of the LORD, to do righteousness and justice; to the end that the LORD may bring upon Abraham that which He hath spoken of him.’
20 וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃ And the LORD said: ‘Verily, the cry of Sodom and Gomorrah is great, and, verily, their sin is exceeding grievous.
21 אֵֽרְדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃ I will go down now, and see whether they have done altogether according to the cry of it, which is come unto Me; and if not, I will know.’
22 וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ And the men turned from thence, and went toward Sodom; but Abraham stood yet before the LORD.
23 וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃ And Abraham drew near, and said: ‘Will You indeed sweep away the righteous with the wicked?
24 אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃ Peradventure there are fifty righteous within the city; wilt Thou indeed sweep away and not forgive the place for the fifty righteous that are therein?
25 חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃ That be far from Thee to do after this manner, to slay the righteous with the wicked, that so the righteous should be as the wicked; that be far from Thee; shall not the judge of all the earth do justly?’
26 וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכׇל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃ And the LORD said: ‘If I find in Sodom fifty righteous within the city, then I will forgive all the place for their sake.’
27 וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ And Abraham answered and said: ‘Behold now, I have taken upon me to speak unto the Lord, who am but dust and ashes.
28 א֠וּלַ֠י יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כׇּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ Peradventure there shall lack five of the fifty righteous; wilt Thou destroy all the city for lack of five?’ And He said: ‘I will not destroy it, if I find there forty and five.’
29 וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃ And he spoke unto Him yet again, and said: ‘Peradventure there shall be forty found there.’ And He said: ‘I will not do it for the forty’s sake.’
30 וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃ And he said: ‘Oh, let not the Lord be angry, and I will speak. Peradventure there shall thirty be found there.’ And He said: ‘I will not do it, if I find thirty there.’
31 וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃ And he said: ‘Behold now, I have taken upon me to speak unto the Lord. Peradventure there shall be twenty found there.’ And He said: ‘I will not destroy it for the twenty’s sake.’
32 וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃ And he said: ‘Oh, let not the Lord be angry, and I will speak yet but this once. Peradventure ten shall be found there.’ And He said: ‘I will not destroy it for the ten’s sake.’
33 וַיֵּ֣לֶךְ יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃ And the LORD went His way, as soon as He had left off speaking to Abraham; and Abraham returned unto his place.

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. וַיֹּאמְר֣וּʼâmarto say
  2. אֵׄלָׄ֔יׄוׄʼêlnear
  3. אַיֵּ֖הʼayêhwhere?
  4. שָׂרָ֣הSârâhSarah
  5. אִשְׁתֶּ֑ךָʼishshâha woman
  6. וַיֹּ֖אמֶרʼâmarto say
  7. הִנֵּ֥הhinnêhlo!
  8. בָאֹֽהֶלʼôhela tent

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Genesis 18:9 in every translation

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

They said to him, Where is Sarah, your wife? He said Here, in the tent.

الترخيص: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And they said to him: Where is Sarah, your wife? And he said: Behold, she is in the tent. [(She is modest.)]

الترخيص: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃

الترخيص: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And they said unto him: ‘Where is Sarah thy wife?’ And he said: ‘Behold, in the tent.’

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָׄ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃

الترخيص: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Ils lui dirent: "Où est Sara, ta femme?" Il répondit: "Elle est dans la tente."

الترخيص: Public Domain

Deutsch · Die fünf Bücher Moses, trans. Dr. J. Wohlgemuth, Rödelheim 1899 [de]

Da fragten sie: Wo ist Sara, deine Frau? Und er antwortete: Dort im Zelte.

الترخيص: Public Domain

English · Modernized Tanakh - Based on JPS 1917, Edited by Adam Cohn

And they said to him: ‘Where is Sarah your wife?’ And he said: ‘In the tent.’

الترخيص: CC BY

עברית · Tanach with Text Only

ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל׃

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

האָבן זײ צו אים געזאָגט: װוּ איז שׂרה דײַן װײַב? האָט ער געזאָגט: אָן אין געצעלט.

الترخيص: CC0

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Da sprachen sie zu ihm: Wo ist Sara, deine Frau? Er erwiderte: Natürlich im Zelte.

الترخيص: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj ili diris al li: Kie estas Sara, via edzino? Kaj li respondis: Jen ŝi estas en la tendo.

الترخيص: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Gli dissero: Dov’è Sara tua moglie? Ed egli disse: È nella tenda [sta ritirata, perchè non ha prole].

الترخيص: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I rzekli do niego: "Gdzież Sara żona twoja?" a odpowiedział: "Oto w namiocie." 

الترخيص: Public Domain

Commentary on Genesis 18:9

Rashi

English

"she is in the tent"--she was modest

Sefaria Community Translation · الترخيص: CC0 · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

English

And they said to him, Where is Sarah thy wife? And he said, Behold, she is in the tent.

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Rashbam

English

?איה שרה אשתך, even though the angels knew Sarah’s whereabouts they asked, just as G’d did in Genesis 3,9 when He asked Adam about his whereabouts although He knew full well where Adam was. A similar situation is found in Numbers 22,9 when G’d asked Bileam who the men were who had come to spends the night with him. G’d knew perfectly well who they were.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Sforno

English

?איה שרה; The purpose of the angel’s presence was to deliver the message abut Sarah’s becoming a mother. If Sarah would rejoice over this information, the fetus would develop more perfectly. G’d had already given the message concerning this to Avraham. The reason why the angels asked Avraham concerning the whereabouts of his wife instead of asking her directly, has been explained by our sages as a matter of good manners. (דרך ארץ ישראל)

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Radak (David Kimhi)

English

ויאמרו אליו, there are dots on the letters יו. Such dots can only be explained by our resorting to allegorical interpretations. For instance, our sages quote Rabbi Shimon ben Eleazar as saying that whenever the dot appears to include someone or something not mentioned in the text as written, we pay heed primarily to these dots. When the dots seem to exclude part of the text as written, we stick to the text in our interpretation of the verse. In our case, the dots mean that the angels also enquired from Sarah where to find Avraham. This teaches that a guest is to enquire from the host about the hostess and from the hostess about the host. The sages say further that the angels knew very well where Sarah was at that time, but the question is reported only to draw attention to the modesty of Sarah who was not in evidence, did not allow her curiosity about the nature of the guests to cause her to peek out of her tent. Knowing that she was so modest would endear her even further to her husband. Rabbi Yossi bar Chaninah says that the purpose of the enquiry was to be able to hand her a cup of blessing. [not literally, but a reference to the good news they brought. Ed.]

איה שרה אשתך, they asked about her, seeing she was not present when they were being served the meal out of a sense of modesty. We learn from this that it is immodest for women to appear in front of male guests. Seeing that in this instance the angels had a message for her, they had to ask after her whereabouts.

הנה באהל, she is in the tent as befits a modest woman.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Saadia Gaon

עברית

ושאלתו: 'איה שרה אשתך', פתיחת דבור היא. והיא מסומנת בנקודות, וזה שפיר, כלומר ידעו את מקומה, ולא שאלו כדי לבאר דבר שנעלם מהם. ואמרו: 'הנה באהל', בא בקשר למה שנאמר בתחילת הפרשה 'יושב פתח האהל'. וראוי שנבאר מה הוא עניין ההבטחה: 'והנה בן לשרה אשתך', אחרי שאלהים אמר כבר לאברהם: "וגם נתתי ממנה [לך בן]". ונאמר שהדבור ההוא בתנאי היה, כי אמר "ואתה את בריתי תשמר", וכשנימול נתקיים התנאי. והיתה זאת בשעת הסעודה, ככתוב: "ושרה שומעת וג' ". ומה הוא הפירוש של 'והוא אחריו'? התשובה – האהל אחריו. וכן אנו שואלים: מה הוא ['ואם על המשכב הוא']? ונשיב שזה כלי טהור, כי אמר לפני כן: 'וכל [הנוגע בכל] כלי אשר תשב עליו', כלומר אם לא היה זה כלי שהיא ישבה עליו, אלא שהיה על המשכב, אז רק הוא (הנוגע בו) טמא. ונשאל גם־כן מהו: 'כי מישראל והוא'. ונשיב: זהו המלך, כלומר עצת ישראל ועצת המלך היתה לעשות פסל. והיכן הזכיר את המלך? [ונאמר] במה שלפני הפסוק הזה, כי אמר: הם המליכו ולא ממני. ונשאל עוד: מהו 'מה אדבר ואמר לי והוא עשה'? ונשיב: הוא העושק הנזכר קודם, ככתוב: עשקה לי ערבני. וכמו שדברנו ב'הוא' סתום, כך ראוי שנזכיר מקצת ממילות היא סתומות, ונשאל מהי 'היא מתהלכת בין החיות' ? ונשיב: היא – האש כאמור ונגה לאש וג', ומהי: 'ואת כל הארץ לי היא' ? ונשיב, היא הצרה, ההריסה והנתישה הנזכרות קודם ונשאל עוד: מהי (עתה) 'עת יזנה תזנותיה והיא' ? ונאמר: היא מחשבת הלב הנזכרת בראש הפסוק בלשון נקבה: ואמר לבלה ניאופים. וכשהוא מתאר את המחשבה שהיא היצר, בלשון זכר, הוא אומר: בל לשזבותיה, וכשהוא מתארה בלשון נקבה הוא אומר בלה, וכמו אור ואורה, לב ולבה.

Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984 · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria