USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

II Chronicles 18:7

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

18

1 וַיְהִ֧י לִיהוֹשָׁפָ֛ט עֹ֥שֶׁר וְכָב֖וֹד לָרֹ֑ב וַיִּתְחַתֵּ֖ן לְאַחְאָֽב׃ Now Jehoshaphat had riches and honour in abundance; and he allied himself with Ahab by marriage.
2 וַיֵּ֩רֶד֩ לְקֵ֨ץ שָׁנִ֤ים אֶל־אַחְאָב֙ לְשֹׁ֣מְר֔וֹן וַיִּֽזְבַּֽח־ל֨וֹ אַחְאָ֜ב צֹ֤אן וּבָקָר֙ לָרֹ֔ב וְלָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ וַיְסִיתֵ֕הוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃ And after a lapse of years he went down to Ahab to Samaria. And Ahab killed sheep and oxen for him in abundance, and for the people that were with him, and persuaded him to go up with him to Ramoth-gilead.
3 וַיֹּ֜אמֶר אַחְאָ֣ב מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְהֽוֹשָׁפָט֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הֲתֵלֵ֥ךְ עִמִּ֖י רָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כָּמ֤וֹנִי כָמ֙וֹךָ֙ וּכְעַמְּךָ֣ עַמִּ֔י וְעִמְּךָ֖ בַּמִּלְחָמָֽה׃ And Ahab king of Israel said unto Jehoshaphat king of Judah: ‘Wilt thou go with me to Ramoth-gilead?’ And he answered him: ‘I am as thou art, and my people as thy people; and we will be with thee in the war.’
4 וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשָׁפָ֖ט אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל דְּרׇשׁ־נָ֥א כַיּ֖וֹם אֶת־דְּבַ֥ר יְהֹוָֽה׃ And Jehoshaphat said unto the king of Israel: ‘Inquire, I pray thee, at the word of the LORD today.’
5 וַיִּקְבֹּ֨ץ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֥ל אֶֽת־הַנְּבִאִים֮ אַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת אִישׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ עֲלֵ֔ה וְיִתֵּ֥ן הָאֱלֹהִ֖ים בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ Then the king of Israel gathered the prophets together, four hundred men, and said unto them: ‘Shall we go to Ramoth-gilead to battle, or shall I forbear?’ And they said: ‘Go up; for God will deliver it into the hand of the king.’
6 וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הַאֵ֨ין פֹּ֥ה נָבִ֛יא לַיהֹוָ֖ה ע֑וֹד וְנִדְרְשָׁ֖ה מֵאֹתֽוֹ׃ But Jehoshaphat said: ‘Is there not here besides a prophet of the LORD, that we might inquire of him?’
7 וַיֹּ֣אמֶר מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרוֹשׁ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה מֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יהוּ כִּֽי־אֵ֠ינֶ֠נּוּ מִתְנַבֵּ֨א עָלַ֤י לְטוֹבָה֙ כִּ֣י כׇל־יָמָ֣יו לְרָעָ֔ה ה֖וּא מִיכָ֣יְהוּ בֶן־יִמְלָ֑א וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃ And the king of Israel said unto Jehoshaphat: ‘There is yet one man by whom we may inquire of the LORD; but I hate him; for he never prophesieth good concerning me, but always evil; the same is Micaiah the son of Imla.’ And Jehoshaphat said: ‘Let not the king say so.’
8 וַיִּקְרָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־סָרִ֖יס אֶחָ֑ד וַיֹּ֕אמֶר מַהֵ֖ר (מיכהו) [מִיכָ֥יְהוּ] בֶן־יִמְלָֽא׃ Then the king of Israel called an officer, and said: ‘Fetch quickly Micaiah the son of Imla.’
9 וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וִיהוֹשָׁפָ֣ט מֶלֶךְ־יְהוּדָ֡ה יוֹשְׁבִים֩ אִ֨ישׁ עַל־כִּסְא֜וֹ מְלֻבָּשִׁ֤ים בְּגָדִים֙ וְיֹשְׁבִ֣ים בְּגֹ֔רֶן פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר שֹׁמְר֑וֹן וְכׇ֨ל־הַנְּבִיאִ֔ים מִֽתְנַבְּאִ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃ Now the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah sat each on his throne, arrayed in their robes, and they sat in a threshing-floor at the entrance of the gate of Samaria; and all the prophets were prophesying before them.
10 וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ צִדְקִיָּ֥הוּ בֶֽן־כְּנַעֲנָ֖ה קַרְנֵ֣י בַרְזֶ֑ל וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בְּאֵ֛לֶּה תְּנַגַּ֥ח אֶת־אֲרָ֖ם עַד־כַּלּוֹתָֽם׃ And Zedekiah the son of Chenaanah made him horns of iron, and said: ‘Thus saith the LORD: With these shalt thou gore the Arameans, until they be consumed.’
11 וְכׇ֨ל־הַנְּבִאִ֔ים נִבְּאִ֥ים כֵּ֖ן לֵאמֹ֑ר עֲלֵ֞ה רָמֹ֤ת גִּלְעָד֙ וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ And all the prophets prophesied so, saying: ‘Go up to Ramoth-gilead, and prosper; for the LORD will deliver it into the hand of the king.’
12 וְהַמַּלְאָ֞ךְ אֲשֶׁר־הָלַ֣ךְ ׀ לִקְרֹ֣א לְמִיכָ֗יְהוּ דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֞ה דִּבְרֵ֧י הַנְּבִאִ֛ים פֶּה־אֶחָ֥ד ט֖וֹב אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וִיהִי־נָ֧א דְבָרְךָ֛ כְּאַחַ֥ד מֵהֶ֖ם וְדִבַּ֥רְתָּ טּֽוֹב׃ And the messenger that went to call Micaiah spoke to him, saying: ‘Behold, the words of the prophets declare good to the king with one mouth; let thy word therefore, I pray thee, be like one of theirs, and speak thou good.’
13 וַיֹּ֖אמֶר מִיכָ֑יְהוּ חַי־יְהֹוָ֕ה כִּ֛י אֶת־אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר אֱלֹהַ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃ And Micaiah said: ‘As the LORD liveth, what my God saith, that will I speak.’
14 וַיָּבֹא֮ אֶל־הַמֶּ֒לֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֵלָ֗יו מִיכָה֙ הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֙אמֶר֙ עֲל֣וּ וְהַצְלִ֔יחוּ וְיִנָּתְנ֖וּ בְּיֶדְכֶֽם׃ And when he was come to the king, the king said unto him: ‘aMicaiah, shall we go to Ramoth-gilead to battle, or shall I forbear?’ And he said: ‘Go ye up, and prosper; and they shall be delivered into your hand.’
15 וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַד־כַּמֶּ֥ה פְעָמִ֖ים אֲנִ֣י מַשְׁבִּיעֶ֑ךָ אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־תְדַבֵּ֥ר אֵלַ֛י רַק־אֱמֶ֖ת בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃ And the king said to him: ‘How many times shall I adjure thee that thou speak unto me nothing but the truth in the name of the LORD.’
16 וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֙ נְפוֹצִ֣ים עַל־הֶהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ן רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לֹֽא־אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ־לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃ And he said: ‘I saw all Israel scattered upon the mountains, as sheep that have no shepherd; and the LORD said: These have no master, let them return every man to his house in peace.’
17 וַיֹּ֥אמֶר מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֑ט הֲלֹא֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ לֹא־יִתְנַבֵּ֥א עָלַ֛י ט֖וֹב כִּ֥י אִם־לְרָֽע׃ {ס}         And the king of Israel said to Jehoshaphat: ‘Did I not tell thee that he would not prophesy good concerning me, but evil?’
18 וַיֹּ֕אמֶר לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֑ה רָאִ֤יתִי אֶת־יְהֹוָה֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ וְכׇל־צְבָ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ עֹמְדִ֔ים עַל־יְמִינ֖וֹ וּשְׂמֹאלֽוֹ׃ And he said: ‘Therefore hear ye the word of the LORD: I saw the LORD sitting upon His throne, and all the host of heaven standing on His right hand and on His left.
19 וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה מִ֤י יְפַתֶּה֙ אֶת־אַחְאָ֣ב מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַ֕עַל וְיִפֹּ֖ל בְּרָמ֣וֹת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֕אמֶר זֶ֚ה אֹמֵ֣ר כָּ֔כָה וְזֶ֖ה אֹמֵ֥ר כָּֽכָה׃ And the LORD said: who shall entice Ahab king of Israel, that he may go up and fall at Ramoth-gilead? And one spoke saying after this manner, and another saying after that manner.
20 וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה׃ And there came forth the spirit, and stood before the LORD, and said: I will entice him. And the LORD said unto him: Wherewith?
21 וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ לְר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כׇּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃ And he said: I will go forth, and will be a lying spirit in the mouth of all his prophets. And He said: Thou shalt entice him, and shalt prevail also; go forth, and do so.
22 וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֨ה נָתַ֤ן יְהֹוָה֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י נְבִיאֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה וַֽיהֹוָ֔ה דִּבֶּ֥ר עָלֶ֖יךָ רָעָֽה׃ {ס}         Now therefore, behold, the LORD hath put a lying spirit in the mouth of these thy prophets; and the LORD hath spoken evil concerning thee.’
23 וַיִּגַּשׁ֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בֶֽן־כְּנַעֲנָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־מִיכָ֖יְהוּ עַל־הַלֶּ֑חִי וַיֹּ֗אמֶר אֵ֣י זֶ֤ה הַדֶּ֙רֶךְ֙ עָבַ֧ר רוּחַ־יְהֹוָ֛ה מֵאִתִּ֖י לְדַבֵּ֥ר אֹתָֽךְ׃ Then Zedekiah the son of Chenaanah came near, and smote Micaiah upon the check, and said: ‘Which way went the spirit of the LORD from me to speak unto thee?’
24 וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ הִנְּךָ֥ רֹאֶ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲשֶׁ֥ר תָּב֛וֹא חֶ֥דֶר בְּחֶ֖דֶר לְהֵחָבֵֽא׃ And Micaiah said: ‘Behold, thou shalt see on that day, when thou shalt go into an inner chamber to hide thyself.’
25 וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל קְחוּ֙ אֶת־מִיכָ֔יְהוּ וַהֲשִׁיבֻ֖הוּ אֶל־אָמ֣וֹן שַׂר־הָעִ֑יר וְאֶל־יוֹאָ֖שׁ בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃ And the king of Israel said: ‘Take ye Micaiah; and carry him back unto Amon the governor of the city, and to Joash the king’s son;
26 וַאֲמַרְתֶּ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִלֻ֜הוּ לֶ֤חֶם לַ֙חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד שׁוּבִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃ and say: Thus saith the king: Put this fellow in the prison, and feed him with scant bread and with scant water, until I return in peace.’
27 וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ אִם־שׁ֤וֹב תָּשׁוּב֙ בְּשָׁל֔וֹם לֹא־דִבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה בִּ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֖וּ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃ And Micaiah said: ‘If thou return at all in peace, the LORD hath not spoken by me.’ And he said: ‘Hear, ye peoples, all of you.’
28 וַיַּ֧עַל מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֥ט מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֶל־רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃ So the king of Israel and Jehoshaphat the kind of Judah went up to Ramoth-gilead.
29 וַיֹּ֩אמֶר֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֗ט הִתְחַפֵּשׂ֙ וָב֣וֹא בַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתָּ֖ה לְבַ֣שׁ בְּגָדֶ֑יךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֖אוּ בַּמִּלְחָמָֽה׃ And the king of Israel said unto Jehoshaphat: ‘I will disguise myself, and go into the battle; but put thou on thy robes.’ So the king of Israel disguised himself; and they went into the battle.
30 וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֡ם צִוָּה֩ אֶת־שָׂרֵ֨י הָרֶ֤כֶב אֲשֶׁר־לוֹ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֚א תִּלָּ֣חֲמ֔וּ אֶת־הַקָּטֹ֖ן אֶת־הַגָּד֑וֹל כִּ֛י אִֽם־אֶת־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַדּֽוֹ׃ Now the king of Aram had commanded the captains of his chariots, saying: ‘Fight neither with small nor great, save only with the king of Israel.’
31 וַיְהִ֡י כִּרְאוֹת֩ שָׂרֵ֨י הָרֶ֜כֶב אֶת־יְהוֹשָׁפָ֗ט וְהֵ֤מָּה אָֽמְרוּ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֣ל ה֔וּא וַיָּסֹ֥בּוּ עָלָ֖יו לְהִלָּחֵ֑ם וַיִּזְעַ֤ק יְהֽוֹשָׁפָט֙ וַיהֹוָ֣ה עֲזָר֔וֹ וַיְסִיתֵ֥ם אֱלֹהִ֖ים מִמֶּֽנּוּ׃ And it came to pass, when the captains of the chariots saw Jehoshaphat, that they said: ‘It is the king of Israel.’ Therefore they turned about to fight against him; but Jehoshaphat cried out, and the LORD helped him; and God moved them to depart from him.
32 וַיְהִ֗י כִּרְאוֹת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב כִּ֥י לֹֽא־הָיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּשׁ֖וּבוּ מֵאַחֲרָֽיו׃ And it came to pass, when the captains of the chariots saw that it was not the king of Israel, that they turned back from pursuing him.
33 וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֙שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּךְ֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לָרַכָּ֗ב הֲפֹ֧ךְ (ידיך) [יָדְךָ֛] וְהוֹצֵאתַ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הׇֽחֳלֵֽיתִי׃ And a certain man drew his bow at a venture, and smote the king of Israel between the lower armour and the breastplate; wherefore he said to the driver of the chariot: ‘Turn thy hand, and carry me out of the host; for I am sore wounded.’
34 וַתַּ֤עַל הַמִּלְחָמָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הָיָ֨ה מַעֲמִ֧יד בַּמֶּרְכָּבָ֛ה נֹ֥כַח אֲרָ֖ם עַד־הָעָ֑רֶב וַיָּ֕מׇת לְעֵ֖ת בּ֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃ And the battle increased that day; howbeit the king of Israel stayed himself up in his chariot against the Arameans until the even; and about the time of the going down of the sun he died.

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. וַיֹּ֣אמֶרʼâmarto say
  2. מֶֽלֶךְmeleka king
  3. יִשְׂרָאֵ֣לYisrâʼêlJisrael
  4. אֶֽלʼêlnear
  5. יְהוֹשָׁפָ֡טYᵉhôwshâphâṭJehoshaphat
  6. ע֣וֹדʻôwditeration or continuance
  7. אִישׁʼîysha man as an individual or a male person
  8. אֶחָ֡דʼechâdunited
  9. לִדְרוֹשׁ֩dârashto tread or frequent
  10. אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
  11. יְהוָ֨הYᵉhôvâhJehovah
  12. מֵֽאֹת֜וֹʼêthself (but generally used to point out mo
  13. וַאֲנִ֣יʼănîyI
  14. שְׂנֵאתִ֗יהוּsânêʼto hate
  15. כִּֽיkîyvery widely used as a relative conjuncti
  16. אֵ֠ינֶנּוּʼayina non-entity
  17. מִתְנַבֵּ֨אnâbâʼto prophesy
  18. עָלַ֤יʻalabove
  19. לְטוֹבָה֙ṭôwbgood in the widest sense
  20. כִּ֣יkîyvery widely used as a relative conjuncti
  21. כָלkôlthe whole
  22. יָמָ֣יוyôwma day
  23. לְרָעָ֔הraʻbad or evil
  24. ה֖וּאhûwʼhe
  25. מִיכָ֣יְהוּMîykâyᵉhûwMikajah
  26. בֶןbêna son
  27. יִמְלָ֑אYimlâʼJimla or Jimlah
  28. וַיֹּ֨אמֶר֙ʼâmarto say
  29. יְה֣וֹשָׁפָ֔טYᵉhôwshâphâṭJehoshaphat
  30. אַלʼalnot
  31. יֹאמַ֥רʼâmarto say
  32. הַמֶּ֖לֶךְmeleka king
  33. כֵּֽןkênset upright

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

II Chronicles 18:7 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיֹּ֣אמֶר מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרוֹשׁ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה מֵאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יהוּ כִּֽי־אֵ֠ינֶ֠נּוּ מִתְנַבֵּ֨א עָלַ֤י לְטוֹבָה֙ כִּ֣י כׇל־יָמָ֣יו לְרָעָ֔ה ה֖וּא מִיכָ֣יְהוּ בֶן־יִמְלָ֑א וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃

الترخيص: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And the king of Israel said unto Jehoshaphat: ‘There is yet one man by whom we may inquire of the LORD; but I hate him; for he never prophesieth good concerning me, but always evil; the same is Micaiah the son of Imla.’ And Jehoshaphat said: ‘Let not the king say so.’

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיֹּ֣אמֶר מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט ע֣וֹד אִישׁ־אֶחָ֡ד לִדְרוֹשׁ֩ אֶת־יְהוָ֨ה מֵֽאֹת֜וֹ וַאֲנִ֣י שְׂנֵאתִ֗יהוּ כִּֽי־אֵ֠ינֶנּוּ מִתְנַבֵּ֨א עָלַ֤י לְטוֹבָה֙ כִּ֣י כָל־יָמָ֣יו לְרָעָ֔ה ה֖וּא מִיכָ֣יְהוּ בֶן־יִמְלָ֑א וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט אַל־יֹאמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ כֵּֽן׃

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ־אֶחָד לִדְרוֹשׁ אֶת־יְהוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיהוּ כִּי־אֵינֶנּוּ מִתְנַבֵּא עָלַי לְטוֹבָה כִּי כָל־יָמָיו לְרָעָה הוּא מִיכָיְהוּ בֶן־יִמְלָא וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל־יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן׃

الترخيص: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And the king of Israel said to Yehoshafat: There is yet another man of whom we may make inquiry of the L rd, but I hate him, for he never prophesies good for me but always bad [viz. I Kings 20:42] — Michayhu the son of Yimlah. And Yehoshafat said: Let the king not speak thus.

الترخيص: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Il y a bien encore un homme, dit le roi d’Israël à Josaphat, à qui nous pourrions demander ce que dit l’Éternel, mais je le hais, car il ne me prédit jamais rien de bon, mais toujours du mal. C’est Mikhayou, fils de Yimla." Josaphat se récria: "Que le roi ne tienne pas un pareil langage!"

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

האָט דער מלך פֿון ישׂראל געזאָגט צו יהוֹשָפֿטן: פֿאַראַן נאָך אײן מאַן אױף צו פֿרעגן בײַ גאָט דורך אים, אָבער איך האָב אים פֿײַנט, װײַל ער זאָגט ניט אױף מיר נבֿיאות צום גוטן, נײַערט אַלע זײַנע טעג צום שלעכטן; דאָס איז מיכָיהו דער זון פֿון יִמלאָן. האָט יהוֹשָפֿט געזאָגט: זאָל דער מלך אַזױ ניט רעדן.

الترخيص: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj la reĝo de Izrael diris al Jehoŝafat:Ekzistas ankoraŭ unu homo, per kiu ni povas demandi la Eternulon, sed mi lin malamas, ĉar neniam li profetas pri mi ion bonan, sed dum sia tuta vivo nur malbonon; tio estas Miĥaja, filo de Jimla. Sed Jehoŝafat diris:La reĝo ne parolu tiel.

الترخيص: Public Domain

Commentary on II Chronicles 18:7

Rashi

English

but always bad For this is what it says (I Kings 20:42): “Because you have released the man whom I designated for destruction, etc.”

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria