USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

Genesis 27:40

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

27

1 וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃ And it came to pass, that when Isaac was old, and his eyes were dim, so that he could not see, he called Esau his elder son, and said unto him: ‘My son’; and he said unto him: ‘Here am I.’
2 וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃ And he said: ‘Behold now, I am old, I know not the day of my death.
3 וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י (צידה) [צָֽיִד]׃ Now therefore take, I pray thee, thy weapons, thy quiver and thy bow, and go out to the field, and take me venison;
4 וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃ and make me savoury food, such as I love, and bring it to me, that I may eat; that my soul may bless thee before I die.’
5 וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃ And Rebekah heard when Isaac spoke to Esau his son. And Esau went to the field to hunt for venison, and to bring it.
6 וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃ And Rebekah spoke unto Jacob her son, saying: ‘Behold, I heard thy father speak unto Esau thy brother, saying:
7 הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי׃ Bring me venison, and make me savoury food, that I may eat, and bless thee before the LORD before my death.
8 וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃ Now therefore, my son, hearken to my voice according to that which I command thee.
9 לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃ Go now to the flock, and fetch me from thence two good kids of the goats; and I will make them savoury food for thy father, such as he loveth;
10 וְהֵבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃ and thou shalt bring it to thy father, that he may eat, so that he may bless thee before his death.’
11 וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃ And Jacob said to Rebekah his mother: ‘Behold, Esau my brother is a hairy man, and I am a smooth man.
12 אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃ My father peradventure will feel me, and I shall seem to him as a mocker; and I shall bring a curse upon me, and not a blessing.’
13 וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃ And his mother said unto him: ‘Upon me be thy curse, my son; only hearken to my voice, and go fetch me them.’
14 וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמּ֑וֹ וַתַּ֤עַשׂ אִמּוֹ֙ מַטְעַמִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו׃ And he went, and fetched, and brought them to his mother; and his mother made savoury food, such as his father loved.
15 וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָ֠ה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃ And Rebekah took the choicest garments of Esau her elder son, which were with her in the house, and put them upon Jacob her younger son.
16 וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃ And she put the skins of the kids of the goats upon his hands, and upon the smooth of his neck.
17 וַתִּתֵּ֧ן אֶת־הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ׃ And she gave the savoury food and the bread, which she had prepared, into the hand of her son Jacob.
18 וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃ And he came unto his father, and said: ‘My father’; and he said: ‘Here am I; who art thou, my son?’
19 וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאׇכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרְכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ And Jacob said unto his father: ‘I am Esau thy first-born; I have done according as thou badest me. Arise, I pray thee, sit and eat of my venison, that thy soul may bless me.’
20 וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־בְּנ֔וֹ מַה־זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי׃ And Isaac said unto his son: ‘How is it that thou hast found it so quickly, my son?’ And he said: ‘Because the LORD thy God sent me good speed.’
21 וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־לֹֽא׃ And Isaac said unto Jacob: ‘Come near, I pray thee, that I may feel thee, my son, whether thou be my very son Esau or not.’
22 וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃ And Jacob went near unto Isaac his father; and he felt him, and said: ‘The voice is the voice of Jacob, but the hands are the hands of Esau.’
23 וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃ And he discerned him not, because his hands were hairy, as his brother Esau’s hands; so he blessed him.
24 וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃ And he said: ‘Art thou my very son Esau?’ And he said: ‘I am.’
25 וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃ And he said: ‘Bring it near to me, and I will eat of my son’s venison, that my soul may bless thee.’ And he brought it near to him, and he did eat; and he brought him wine, and he drank.
26 וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃ And his father Isaac said unto him: ‘Come near now, and kiss me, my son.’
27 וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרְכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרְכ֖וֹ יְהֹוָֽה׃ And he came near, and kissed him. And he smelled the smell of his raiment, and blessed him, and said: See, the smell of my son Is as the smell of a field which the LORD hath blessed.

العالياه 6

28 וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃ So God give thee of the dew of heaven, And of the fat places of the earth, And plenty of corn and wine.
29 יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃ Let peoples serve thee, And nations bow down to thee. Be lord over thy brethren, And let thy mother’s sons bow down to thee. Cursed be every one that curseth thee, And blessed be every one that blesseth thee.
30 וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃ And it came to pass, as soon as Isaac had made an end of blessing Jacob, and Jacob was yet scarce gone out from the presence of Isaac his father, that Esau his brother came in from his hunting.
31 וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲבֻ֖ר תְּבָרְכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃ And he also made savoury food, and brought it unto his father; and he said unto his father: ‘Let my father arise, and eat of his son’s venison, that thy soul may bless me.’
32 וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי־אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו׃ And Isaac his father said unto him: ‘Who art thou?’ And he said: ‘I am thy son, thy first-born, Esau.’
33 וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַ֩יִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרְכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃ And Isaac trembled very exceedingly, and said: ‘Who then is he that hath taken venison, and brought it me, and I have eaten of all before thou camest, and have blessed him? yea, and he shall be blessed.’
34 כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרְכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃ When Esau heard the words of his father, he cried with an exceeding great and bitter cry, and said unto his father: ‘Bless me, even me also, O my father.’
35 וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃ And he said: ‘Thy brother came with guile, and hath taken away thy blessing.’
36 וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃ And he said: ‘Is not he rightly named Jacob? for he hath supplanted me these two times: he took away my birthright; and, behold, now he hath taken away my blessing.’ And he said: ‘Hast thou not reserved a blessing for me?’
37 וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כׇּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃ And Isaac answered and said unto Esau: ‘Behold, I have made him thy lord, and all his brethren have I given to him for servants; and with corn and wine have I sustained him; and what then shall I do for thee, my son?’
38 וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶל־אָבִ֗יו הַֽבְרָכָ֨ה אַחַ֤ת הִֽוא־לְךָ֙ אָבִ֔י בָּרְכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִ֑י וַיִּשָּׂ֥א עֵשָׂ֛ו קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ And Esau said unto his father: ‘Hast thou but one blessing, my father? bless me, even me also, O my father.’ And Esau lifted up his voice, and wept.
39 וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃ And Isaac his father answered and said unto him: Behold, of the fat places of the earth shall be thy dwelling, And of the dew of heaven from above;
40 וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃ And by thy sword shalt thou live, And thou shalt serve thy brother; And it shall come to pass when thou shalt break loose, That thou shalt shake his yoke from off thy neck.
41 וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַ֨ל־הַבְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרְכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃ And Esau hated Jacob because of the blessing wherewith his father blessed him. And Esau said in his heart: ‘Let the days of mourning for my father be at hand; then will I slay my brother Jacob.’
42 וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהׇרְגֶֽךָ׃ And the words of Esau her elder son were told to Rebekah; and she sent and called Jacob her younger son, and said unto him: ‘Behold, thy brother Esau, as touching thee, doth comfort himself, purposing to kill thee.
43 וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃ Now therefore, my son, hearken to my voice; and arise, flee thou to Laban my brother to Haran;
44 וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃ and tarry with him a few days, until thy brother’s fury turn away;
45 עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃ until thy brother’s anger turn away from thee, and he forget that which thou hast done to him; then I will send, and fetch thee from thence; why should I be bereaved of you both in one day?’
46 וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת אִם־לֹקֵ֣חַ יַ֠עֲקֹ֠ב אִשָּׁ֨ה מִבְּנֽוֹת־חֵ֤ת כָּאֵ֙לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים׃ And Rebekah said to Isaac: ‘I am weary of my life because of the daughters of Heth. If Jacob take a wife of the daughters of Heth, such as these, of the daughters of the land, what good shall my life do me?’

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. וְעַלʻalabove
  2. חַרְבְּךָ֣cherebdrought
  3. תִֽחְיֶ֔הchâyâhto live
  4. וְאֶתʼêthself (but generally used to point out mo
  5. אָחִ֖יךָʼâcha brother (used in the widest sense of l
  6. תַּעֲבֹ֑דʻâbadto work
  7. וְהָיָה֙hâyâhto exist
  8. כַּאֲשֶׁ֣רʼăsherwho
  9. תָּרִ֔ידrûwdto tramp about
  10. וּפָרַקְתָּ֥pâraqto break off or crunch
  11. עֻלּ֖וֹʻôla yoke
  12. מֵעַ֥לʻalabove
  13. צַוָּארֶֽךָtsavvâʼrthe back of the neck

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Genesis 27:40 in every translation

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

You shall live by your sword, and you shall serve your brother. When you have cause to be grieved, you will throw off his yoke from your neck.

الترخيص: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And by your sword will you live, and your brother will you serve. And it shall be when you [have just reason to] grieve [over the blessings' having been appropriated by Jacob (i.e., when Israel transgresses the Torah)], then you shall remove his yoke from your neck.

الترخيص: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃

الترخيص: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And by thy sword shalt thou live, And thou shalt serve thy brother; And it shall come to pass when thou shalt break loose, That thou shalt shake his yoke from off thy neck.

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃

الترخيص: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Mais tu ne vivras qu’à la pointe de ton épée; tu seras tributaire de ton frère. Pourtant, après avoir plié sous le joug, ton cou s’en affranchira."

الترخيص: Public Domain

Deutsch · Die fünf Bücher Moses, trans. Dr. J. Wohlgemuth, Rödelheim 1899 [de]

Von deinem Schwerte wirst du leben und deinem Bruder dienstbar sein. Und doch — wenn du demütig bist, Wirst du sein Joch von deinem Nacken werfen!

الترخيص: Public Domain

English · Modernized Tanakh - Based on JPS 1917, Edited by Adam Cohn

And by your sword will you live, And you will serve your brother; And it will happen when you will break loose, That you will shake his yoke from off your neck.

الترخيص: CC BY

עברית · Tanach with Text Only

ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת־אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ׃

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און עס װעט זײַן, אַז דו װעסט זיך אָפּרײַסן, װעסטו אַראָפּװאַרפֿן זײַן יאָך פֿון דײַן האַלדז.

الترخيص: CC0

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Auf deinem Schwerte wirst du leben und deinem Bruder wirst du dienen; erst wenn du dich demütigest, lösest du sein Joch von deinem Halse!

الترخيص: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj per via glavo vi vivos, kaj vian fraton vi servos; Sed kiam vi kontraŭbatalos, Vi deĵetos lian jugon de via kolo.

الترخيص: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Vivrai sulla tua spada, e servirai tuo fratello; quando però gemerai, ne scuoterai il giogo d’in sul collo.

الترخيص: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

A z miecza twojego będziesz żył, i bratu twojemu będziesz służył. Ale, gdy swobodnie się tułasz, zrzucisz jarzmo jego z karku twojego." 

الترخيص: Public Domain

Commentary on Genesis 27:40

Rashi

עברית

ועל חרבך. כמו בחרבך, יש על שהוא במקום אות ב', כמו עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם (יחזקאל לג, כו), בחרבכם. עַל צִבְאֹתָם (שמות ו, כו) בצבאתם:

והיה כאשר תריד. לשון צער, כמו אָרִיד בְּשִׂיחִי (תהלים נה, ג), כלומר כשיעברו ישראל על התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ופרקת עלו וגו':

Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

English

And upon thy sword shalt thou depend, entering at every place: yet thou shalt be supple and credulous, and be in subjection to thy brother; but it will be that when his sons become evil, and fall from keeping the commandments of the law, thou shalt break his yoke of servitude from off thy neck.

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

והיה כאשר תריד. כמו תרדה והם ב' שרשים. וי"א שהוא כמו אריד בשיחי. והטעם כאשר תריד לשם ירחמך:

ופרקת. מגזרת מפרק הרים. ומהם מפרקתו. ויש בברכתו אלו כמה שאלות קשות אם הברכה היתה נבואה איך לא ידע את מי יברך והשיבו נבוני הדור כי השם אמר לו כשבא יעקב ברך את זה. ואילו היה כן היה אומר יצחק לעשו השם צוני. ועוד למה בירך לעשו בעבור שבכה. ואחרים אמרו כי לא היה יצחק נביא וברכתו לא נתקיימה. גם אלה טעו כי הכתוב אמר וירא ה' אליו. גם אמר דוד ובנביאי אל תרעו ואחרי' אמרו מה תועלת יש בדברים אחרי שהיתה מחשבתו על עשו והנה הדבר היה בספק אצלו כי כן אמר הקול קול יעקב ובירך מי שיהיה מהם כי בניו היו שניהם. ויש אומרים איך אמר השם ורב יעבוד צעיר ג"כ אמר יצחק ואת אחיך תעבד והגאון דחה זו השאלה בקנה רצוץ בעבור שמצא וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. והנה שכח וישתחו ארצה שבע פעמים. והנכון בעיני שברכת הנביא כעין תפילה היא והשם שמע תפלתו. כי עיקר זאת הברכה על זרעם. וישנים שלא הקיצו משנת האולת יחשבו כי אנחנו בגלות אדום ולא כן הדבר רק אדום היה תחת יד יהודה וכן כתוב ויפשע אדום מתחת יד יהודה גם יואב הכרית כל זכר באדום. ובעבור שהיו תחת יד יהודה שמחו ביום אידינו. והיו אומרים לבבליים ערו ערו עד היסוד בה. ויותר היה קשה על ישראל החרפה שהיה אדום מחרף אותם מרעתם. וכן טעם שישי ושמחי בת אדום. ג"כ אל תשמח לבני יהודה. גם בימי הורקנוס הזקן שמם שומרי ירושלים והכניסם בברית מילה. גם בימי אגריפס כאשר נלכדה ירושלים באו גדודי אדום לעזור ליהודה. ורומי שהגלתנו היא מזרע כתים. וכן אמר המתרגם וצים מיד כתים והיא מלכות יון בעצמה כאשר פירשתי בספר דניאל. ג"כ יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם ישמעאלים. ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאל כי אם מתי מעט:

On Your Way · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ramban (Nachmanides)

English

AND ON THY SWORD (‘VE’AL CHARBECHA’) YOU SHALL LIVE. The meaning of ve’al charbecha is as if it were written, becharbecha (by thy sword). A similar case is the verse, For man does not live ‘al halechem’ (on bread) alone, which means belechem (by bread). Now the blessing is not that he live on the booty he takes from his enemies by the sword, for he has already given him of the fat places of the earth and of the dew of heaven by which he shall live. Instead, the purport of the blessing is that he survive his battles and be victorious, and not fall by the sword of an enemy. It is for this reason that immediately following this he said, And thou shall serve thy brother, meaning, “but you will not prevail over him. Instead, he will prevail over you.”

AND IT SHALL COME TO PASS WHEN THOU SHALL BREAK LOOSE in thy suffering on account of Jacob’s transgression,, as is explained further on. THEN THOU SHALT SHAKE HIS YOKE FROM OFF THY NECK. This is an indication to Israel that they should not contend with the children of Esau too much in order to do them evil. This is what Scripture commanded: Take ye good heed, contend not with them, etc. And so did our Rabbis say: “For Joab and all Israel remained there six months, until he had cut off every male in Edom. The Holy One, blessed be He, said to David, ‘I said, Contend not with them, and you did contend. By your life, these six months will not accrue to you and your reign.’ We know this was fulfilled since it is written, And the days that David reigned over Israel were forty years,, 2:11. but in truth he reigned six more months, as it is written, In Hebron he reigned over Judah seven years and six months.” for a total of forty years and six months. Yet he is credited with only forty years. The Rabbis also said, “The Holy One, blessed be He, said to David, ‘Thy hands are sharp and pointed, and I seek to rule my world with them, etc’”

Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Rashbam

English

ועל חרבחך תחיה, a reference to Esau’s vocation as a hunter, promising him success with his hunting tools.

וכאשר תריד, the word is used in the same sense as in Psalms 55,3 אריד בשיחי, “my conversation is full of agitation,” (as a result of feeling oppressed) i.e. “if your brother will subjugate you too harshly so that you cannot endure it, “ ופרקת עלו, “you will shake off his yoke.”

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Sforno

עברית

וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ. כִּי אָמְנָם תִּהְיֶה מְלֻמָּד מִלְחָמָה וּמוּכָן לִגְדוֹלוֹת, אֲבָל אִם בְּשִׁעְבּוּדְךָ תִּפְנֶה אֶל עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּשְׁאָר הַמְּלָאכוֹת, לֹא תִּהְיֶה חָפְשִׁי לְעוֹלָם מִשִּׁעְבּוּד אָחִיךָ אוֹ מִשִּׁעְבּוּד זוּלָתוֹ.

Vocalized Edition · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Radak (David Kimhi)

English

ועל חרבך תחיה. This is the one blessing which will be exclusively yours, your ability to survive by means of your sword and the fear you will inspire in your enemies. They will fear your prowess in war.

ואת אחיך תעבוד, this too is a blessing as it is of benefit to you to serve your brother rather than to have to serve others.

והיה כאשר תריד, when the time comes when it is your turn to rule over him,

ופרקת עלו, and then you will not serve him as this (your shaking off his yoke) is his punishment for his sin

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Da'at Zekenim

English

והיה כאשר תריד, “it will come to pass when you will break loose; (the most common translation, rejected by our author);” (the root רדה, meaning “to subdue) occurs again in Numbers 24,19, in Bileam’s blessings, when that prophet predicts that eventually a time will come when the descendants of Israel will subdue the descendants of Esau, and that at that time Esau’s descendants will accept Yaakov’s yoke willingly.

By doing so, Esau will, in effect, shake off the yoke of Yaakov as he will not feel it as subjugation.

Daat Zekenim translated by Rb. Eliyahu Munk · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria