USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

Job 31:40

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

31

1 בְּ֭רִית כָּרַ֣תִּי לְעֵינָ֑י וּמָ֥ה אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן עַל־בְּתוּלָֽה׃ I made a covenant with mine eyes; How then should I look upon a maid?
2 וּמֶ֤ה חֵ֣לֶק אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְֽנַחֲלַ֥ת שַׁ֝דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים׃ For what would be the portion of God from above, And the heritage of the Almighty from on high?
3 הֲלֹא־אֵ֥יד לְעַוָּ֑ל וְ֝נֵ֗כֶר לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ Is it not calamity to the unrighteous, And disaster to the workers of iniquity?
4 הֲלֹא־ה֭וּא יִרְאֶ֣ה דְרָכָ֑י וְֽכׇל־צְעָדַ֥י יִסְפּֽוֹר׃ Doth not He see my ways, And count all my steps?
5 אִם־הָלַ֥כְתִּי עִם־שָׁ֑וְא וַתַּ֖חַשׁ עַל־מִרְמָ֣ה רַגְלִֽי׃ If I have walked with vanity, And my foot hath hasted to deceit—
6 יִשְׁקְלֵ֥נִי בְמֹֽאזְנֵי־צֶ֑דֶק וְיֵדַ֥ע אֱ֝ל֗וֹהַּ תֻּמָּתִֽי׃ Let me be weighed in a just balance, That God may know mine integrity—
7 אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ מִנִּ֢י הַ֫דָּ֥רֶךְ וְאַחַ֣ר עֵ֭ינַי הָלַ֣ךְ לִבִּ֑י וּ֝בְכַפַּ֗י דָּ֣בַק מֽאוּם׃ If my step hath turned out of the way, And my heart walked after mine eyes, And if any spot hath cleaved to my hands;
8 אֶ֭זְרְעָה וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל וְֽצֶאֱצָאַ֥י יְשֹׁרָֽשׁוּ׃ Then let me sow, and let another eat; Yea, let the produce of my field be rooted out.
9 אִם־נִפְתָּ֣ה לִ֭בִּי עַל־אִשָּׁ֑ה וְעַל־פֶּ֖תַח רֵעִ֣י אָרָֽבְתִּי׃ If my heart have been enticed unto a woman, And I have lain in wait at my neighbour’s door;
10 תִּטְחַ֣ן לְאַחֵ֣ר אִשְׁתִּ֑י וְ֝עָלֶ֗יהָ יִכְרְע֥וּן אֲחֵרִֽין׃ Then let my wife grind unto another, And let others bow down upon her. .
11 כִּי־[הִ֥יא] (הוא) זִמָּ֑ה (והיא) [וְ֝ה֗וּא] עָוֺ֥ן פְּלִילִֽים׃ For that were a heinous crime; Yea, it were an iniquity to be punished by the judges.
12 כִּ֤י אֵ֣שׁ הִ֭יא עַד־אֲבַדּ֣וֹן תֹּאכֵ֑ל וּֽבְכׇל־תְּב֖וּאָתִ֣י תְשָׁרֵֽשׁ׃ For it is a fire that consumeth unto destruction, And would root out all mine increase.
13 אִם־אֶמְאַ֗ס מִשְׁפַּ֣ט עַ֭בְדִּי וַאֲמָתִ֑י בְּ֝רִבָ֗ם עִמָּדִֽי׃ If I did despise the cause of my man-servant, Or of my maid-servant, when they contended with me—
14 וּמָ֣ה אֶ֭עֱשֶׂה כִּֽי־יָק֣וּם אֵ֑ל וְכִי־יִ֝פְקֹ֗ד מָ֣ה אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃ What then shall I do when God riseth up? And when He remembereth, what shall I answer Him?
15 הֲֽלֹא־בַ֭בֶּטֶן עֹשֵׂ֣נִי עָשָׂ֑הוּ וַ֝יְכֻנֶ֗נּוּ בָּרֶ֥חֶם אֶחָֽד׃ Did not He that made me in the womb make him? And did not One fashion us in the womb?
16 אִם־אֶ֭מְנַע מֵחֵ֣פֶץ דַּלִּ֑ים וְעֵינֵ֖י אַלְמָנָ֣ה אֲכַלֶּֽה׃ If I have withheld aught that the poor desired, Or have caused the eyes of the widow to fail;
17 וְאֹכַ֣ל פִּתִּ֣י לְבַדִּ֑י וְלֹֽא־אָכַ֖ל יָת֣וֹם מִמֶּֽנָּה׃ Or have eaten my morsel myself alone, And the fatherless hath not eaten thereof—
18 כִּ֣י מִ֭נְּעוּרַי גְּדֵלַ֣נִי כְאָ֑ב וּמִבֶּ֖טֶן אִמִּ֣י אַנְחֶֽנָּה׃ Nay, from my youth he grew up with me as with a father, And I have been her guide from my mother’s womb.
19 אִם־אֶרְאֶ֣ה א֭וֹבֵד מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָאֶבְיֽוֹן׃ If I have seen any wanderer in want of clothing, Or that the needy had no covering;
20 אִם־לֹ֣א בֵרְכ֣וּנִי חֲלָצָ֑ו וּמִגֵּ֥ז כְּ֝בָשַׂ֗י יִתְחַמָּֽם׃ If his loins have not blessed me, And if he were not warmed with the fleece of my sheep;
21 אִם־הֲנִיפ֣וֹתִי עַל־יָת֣וֹם יָדִ֑י כִּֽי־אֶרְאֶ֥ה בַ֝שַּׁ֗עַר עֶזְרָתִֽי׃ If I have lifted up my hand against the fatherless, Because I saw my help in the gate;
22 כְּ֭תֵפִי מִשִּׁכְמָ֣הֿ תִפּ֑וֹל וְ֝אֶזְרֹעִ֗י מִקָּנָ֥הֿ תִשָּׁבֵֽר׃ Then let my shoulder fall from the shoulder-blade, And mine arm be broken from the bone.
23 כִּ֤י פַ֣חַד אֵ֭לַי אֵ֣יד אֵ֑ל וּ֝מִשְּׂאֵת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל׃ For calamity from God was a terror to me, And by reason of His majesty I could do nothing.
24 אִם־שַׂ֣מְתִּי זָהָ֣ב כִּסְלִ֑י וְ֝לַכֶּ֗תֶם אָמַ֥רְתִּי מִבְטַחִֽי׃ If I have made gold my hope, And have said to the fine gold: ‘Thou art my confidence’;
25 אִם־אֶ֭שְׂמַח כִּֽי־רַ֣ב חֵילִ֑י וְכִֽי־כַ֝בִּ֗יר מָצְאָ֥ה יָדִֽי׃ If I rejoiced because my wealth was great, And because my hand had gotten much;
26 אִם־אֶרְאֶ֣ה א֭וֹר כִּ֣י יָהֵ֑ל וְ֝יָרֵ֗חַ יָקָ֥ר הֹלֵֽךְ׃ If I beheld the sun when it shined, Or the moon walking in brightness;
27 וַיִּ֣פְתְּ בַּסֵּ֣תֶר לִבִּ֑י וַתִּשַּׁ֖ק יָדִ֣י לְפִֽי׃ And my heart hath been secretly enticed, And my mouth hath kissed my hand;
28 גַּם־ה֭וּא עָוֺ֣ן פְּלִילִ֑י כִּֽי־כִחַ֖שְׁתִּי לָאֵ֣ל מִמָּֽעַל׃ This also were an iniquity to be punished by the judges; For I should have lied to God that is above.
29 אִם־אֶ֭שְׂמַח בְּפִ֣יד מְשַׂנְאִ֑י וְ֝הִתְעֹרַ֗רְתִּי כִּֽי־מְצָ֥אוֹ רָֽע׃ If I rejoiced at the destruction of him that hated me, Or exulted when evil found him—
30 וְלֹא־נָתַ֣תִּי לַחֲטֹ֣א חִכִּ֑י לִשְׁאֹ֖ל בְּאָלָ֣ה נַפְשֽׁוֹ׃ Yea, I suffered not my mouth to sin By asking his life with a curse.
31 אִם־לֹ֣א אָ֭מְרוּ מְתֵ֣י אׇהֳלִ֑י מִי־יִתֵּ֥ן מִ֝בְּשָׂר֗וֹ לֹ֣א נִשְׂבָּֽע׃ If the men of my tent said not: ‘Who can find one that hath not been satisfied with his meat?’ .
32 בַּ֭חוּץ לֹא־יָלִ֣ין גֵּ֑ר דְּ֝לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח׃ The stranger did not lodge in the street; My doors I opened to the roadside.
33 אִם־כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲוֺנִֽי׃ If after the manner of men I covered my transgressions, By hiding mine iniquity in my bosom—
34 כִּ֤י אֶעֱר֨וֹץ ׀ הָ֘מ֤וֹן רַבָּ֗ה וּבוּז־מִשְׁפָּח֥וֹת יְחִתֵּ֑נִי וָ֝אֶדֹּ֗ם לֹא־אֵ֥צֵא פָֽתַח׃ Because I feared the great multitude, And the most contemptible among families terrified me, So that I kept silence, and went not out of the door.
35 מִ֤י יִתֶּן־לִ֨י ׀ שֹׁ֘מֵ֤עַֽ לִ֗י הֶן־תָּ֭וִי שַׁדַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי וְסֵ֥פֶר כָּ֝תַ֗ב אִ֣ישׁ רִיבִֽי׃ Oh that I had one to hear me!— Lo, here is my signature, let the Almighty answer me— And that I had the indictment which mine adversary hath written!
36 אִם־לֹ֣א עַל־שִׁ֭כְמִי אֶשָּׂאֶ֑נּוּ אֶעֶנְדֶ֖נּוּ עֲטָר֣וֹת לִֽי׃ Surely I would carry it upon my shoulder; I would bind it unto me as a crown.
37 מִסְפַּ֣ר צְ֭עָדַי אַגִּידֶ֑נּוּ כְּמוֹ־נָ֝גִ֗יד אֲקָֽרְבֶֽנּוּ׃ I would declare unto him the number of my steps; As a prince would I go near unto him.
38 אִם־עָ֭לַי אַדְמָתִ֣י תִזְעָ֑ק וְ֝יַ֗חַד תְּלָמֶ֥יהָ יִבְכָּיֽוּן׃ If my land cry out against me, And the furrows thereof weep together;
39 אִם־כֹּ֭חָהּ אָכַ֣לְתִּי בְלִי־כָ֑סֶף וְנֶ֖פֶשׁ בְּעָלֶ֣יהָ הִפָּֽחְתִּי׃ If I have eaten the fruits thereof without money, Or have caused the tillers thereof to be disappointed—
40 תַּ֤חַת חִטָּ֨ה ׀ יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת־שְׂעֹרָ֥ה בׇאְשָׁ֑ה תַּ֝֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃ {פ}
 Let thistles grow instead of wheat, And noisome weeds instead of barley. The words of Job are ended.

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. תַּ֤חַתtachaththe bottom
  2. חִטָּ֨הchiṭṭâhwheat
  3. יֵ֥צֵאyâtsâʼto go out
  4. ח֗וֹחַchôwacha thorn
  5. וְתַֽחַתtachaththe bottom
  6. שְׂעֹרָ֥הsᵉʻôrâhbarley
  7. בָאְשָׁ֑הboʼshâhstink-weed or any other noxious or usele
  8. תַּ֝֗מּוּtâmamto complete
  9. דִּבְרֵ֥יdâbâra word
  10. אִיּֽוֹבʼÎyôwbIjob

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Job 31:40 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

תַּ֤חַת חִטָּ֨ה ׀ יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת־שְׂעֹרָ֥ה בׇאְשָׁ֑ה תַּ֝֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃ {פ}

الترخيص: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Let thistles grow instead of wheat, And noisome weeds instead of barley. The words of Job are ended.

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

תַּ֤חַת חִטָּ֨ה ׀ יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת־שְׂעֹרָ֥ה בָאְשָׁ֑ה תַּ֝֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃ (פ)

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ וְתַחַת־שְׂעֹרָה בָאְשָׁה תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב׃

الترخيص: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

then in place of wheat let thistles grow, and in place of barley, cockles. The words of Iyyov are ended.

الترخيص: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Si oui, que les ronces y poussent au lieu de froment, et au lieu d’orge l’ivraie! Ici se terminent les paroles de Job.

الترخيص: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Dann mögen anstatt des Weizens Dornen aufgehen und anstatt der Gerste Lolch. — Zu Ende sind die Worte Ijows.

الترخيص: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Tedy miasto pszenicy niechaj wzejdzie oset, a miasto jęczmienia kąkol. Skończyły się mowy Ijoba. 

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

זאָל אָנשטאָט װײץ אױפֿגײן אַ דאָרן. און אָנשטאָט גערשט װילדגעװעקס.געענדיקט די װערטער פֿון אִיובֿן.

الترخيص: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Tiam anstataŭ tritiko kresku por mi kardo, Kaj anstataŭ hordeo dornoj. Finiĝis la paroloj de Ijob.

الترخيص: Public Domain

Commentary on Job 31:40

Rashi

English

noisome weeds Heb. באשה, (a malodorous plant) like בְּאֻשִׁים (Isa. 5:2). And if I did not do so, may thistles emerge instead of wheat. (Rabbi Oshia taught: The Torah teaches you practical advice, that in a field beset with thistles it is advisable to sow wheat, and in a field beset with weeds, it is advisable to sow barley. This is the reading of Yalkut.) Now what is the reason? “Instead of wheat, thistles shall emerge.”

Until this point, he repeatedly prophesies many prophecies, and you say: Job’s words are ended? Rather, Job says as follows, “If I have not done so, may Job’s words be ended, and may he have no pretext for saying before You (Deut. 26:13), ‘I have cleared away what is holy.’” I saw this in the Pesikta of the portion עשר תעשר (ibid. 14), explained in this manner from these verses.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

באשה - מין ממיני החוח, כמו: ויעש באושים.

Ibn Ezra on Job -- Daat · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

באשה. הוא מין ממיני החוח מגזרת ויעש באושים והרצון בזה שכאשר יזרע בארצו לא תוציא צמחה אבל יצמחו בה קוצים וחרולים: ביאור דברי המענה הוסיף איוב לשאת משלו מתנצל שלא חטא ומתרעם על רעיו המיחסי' לו עול ורשע ואמר מי יתן אותי והייתי על האופן שהייתי בימים הקודמים אשר היה השם שומר אותי ר"ל שהייתי מצליח כאש' היה נרו מאיר על ראשי עד שלאורו הייתי הולך בחושך ואור לי, כאשר הייתי בנערותי בחבר' השם עלי אהלי ר"ל שלטוב הצלחתי הייתי נעזר בכל מה שארצנו, בעוד שהיה השם עמי היו סביבותי נערי לשמש אותי, ברחוץ דרכי בחמאה מרוב ההצלחה הבאה אלי והוציא לי הש"י שמן מצור, הנה אז כאשר יצאתי בשער על הקריה והכנתי מושבי ברחוב ראוני נערים ונחבאו לבשתם ממני וישישים קמו עמדו לכבדני, השרים והנגידים אשר היו מדברים מנעו דבריהם בבואי מיראתם ממני וכ"ש שאר האנשים, לפי שהאוזן אשר שמעה פעולתי וצדקתי היתה מאשרת אותי והעין אשר ראתה מעידה על צדקתי ותם לבבי, וזה שכבר הייתי ממלט העני כשהיה משוע מהחמס הנעשה לו והיתום אשר לא היה עוזר לו, האיש האוב' ממרירותי ועליו היתה באה ברכתו עלי רוצה לומר שהוא היה מברך אותי במה שהייתי חוננו והאלמנה המרת נפש הייתי מעמיד שמחה מרוב הטבתי לה, צדק לבשתי ומרוב שקדי בו וילבשני ר"ל שהוא בא אלי שאלבשהו וזה כי כשתתחזק זאת התכונה בלב האדם יבאו העניים והמרודים אליו ויהיה זה סבה אל שיחזיק יותר בזאת התכונה ובזה לבשתי משפט ויושר כמעיל וצניף שיסובבו האדם ויקיפו אותו, עינים הייתי לעור ורגלים לפסח ר"ל שהייתי עוזר אותם ומשלים חסרונם כפי היכולת, הנה הייתי לאביונים כאב להושיע אותם מחומסיהם וכאשר לא ידעתי הריב אחקרהו לאמתו, וכאשר מצאתי האמת הייתי מכריח העול בחזקת היד להשיב את העשוק מה שהיה חומסו, ומפני היות מעשי בזה האופן מהשיוד והצדק הייתי בוטח שאמות עם היותי בקיני רוצה לומר שלא ימותו בני בחיי ולא יחרב ביתי והייתי בוטח שיארכו ימי עד שיהיה מספר ימי חיי כחול אשר על שפת הים לרוב, ואומר כי בזכותי זה יהיה שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי רוצה לומר שלא יחסר לי ההון אשר הייתי ניזון ממנו וחבא לי הטובה מכל צדדי ואצמח תמיד ואגדל בקנייני כצמוח האילן אשר יבא לו המזון מלמעלה ומלמטה, והייתי בוטח שיהיה כבודי מתחדש עמי תמיד ר"ל שלא די שיתקיים בי כבודי אבל יתוסף תמיד לטוב פעולתי וכחי וגבורתי יתחזק תמיד, הנה הנגידים והשרים שמעו אלי כשהייחי מדבר לעשות כדברי והם היו מיחלים ומקוים לדברי קודם דברי ויחרישו עד שתבא עצתי ובבא עצתי לא ישנו לקחת עצה אחרת אבל יקבלום ויקיימוה עליהם תטיף מלתי שיאמר אחד לאחד מה שאמרתי אני, והנה היו מיחלים לעצתי כמו שייחל האדם למטר ופיהם יפתחו לשאול עצתי כמו שישאלו האנשים המלקוש מאת הש"י, הנה כאשר אשחק ואלעג עליהם היו כאילו הם בלחי מאמינים שאני משחק ולא היו מפילים ומחסרים מפני יראתי אשר היתה על פניהם לשחוק עלי ולהתל בי, כאשר רציחי לבחור דרכם וללכת עמהם הייתי יושב בראש והייתי שוכן …

On Your Way · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria