USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

Genesis 19:12

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

19

العالياه 3

1 וַ֠יָּבֹ֠אוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קׇם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ And the two angels came to Sodom at even; and Lot sat in the gate of Sodom; and Lot saw them, and rose up to meet them; and he fell down on his face to the earth;
2 וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃ and he said: ‘Behold now, my lords, turn aside, I pray you, into your servant’s house, and tarry all night, and wash your feet, and ye shall rise up early, and go on your way.’ And they said: ‘Nay; but we will abide in the broad place all night.’
3 וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃ And he urged them greatly; and they turned in unto him, and entered into his house; and he made them a feast, and did bake unleavened bread, and they did eat.
4 טֶ֘רֶם֮ יִשְׁכָּ֒בוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כׇּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃ But before they lay down, the men of the city, even the men of Sodom, compassed the house round, both young and old, all the people from every quarter.
5 וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃ And they called unto Lot, and said unto him: ‘Where are the men that came in to thee this night? bring them out unto us, that we may know them.’
6 וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃ And Lot went out unto them to the door, and shut the door after him.
7 וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃ And he said: ‘I pray you, my brethren, do not so wickedly.
8 הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃ Behold now, I have two daughters that have not known man; let me, I pray you, bring them out unto you, and do ye to them as is good in your eyes; only unto these men do nothing; forasmuch as they are come under the shadow of my roof.’
9 וַיֹּאמְר֣וּ ׀ גֶּשׁ־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃ And they said: ‘Stand back.’ And they said: ‘This one fellow came in to sojourn, and he will needs play the judge; now will we deal worse with thee, than with them.’ And they pressed sore upon the man, even Lot, and drew near to break the door.
10 וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־ל֛וֹט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃ But the men put forth their hand, and brought Lot into the house to them, and the door they shut.
11 וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃ And they smote the men that were at the door of the house with blindness, both small and great; so that they wearied themselves to find the door.
12 וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃ And the men said unto Lot: ‘Hast thou here any besides? son-in-law, and thy sons, and thy daughters, and whomsoever thou hast in the city; bring them out of the place;
13 כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהֹוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃ for we will destroy this place, because the cry of them is waxed great before the LORD; and the LORD hath sent us to destroy it.’
14 וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר ׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו ׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־מַשְׁחִ֥ית יְהֹוָ֖ה אֶת־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃ And Lot went out, and spoke unto his sons-in-law, who married his daughters, and said: ‘Up, get you out of this place; for the LORD will destroy the city.’ But he seemed unto his sons-in-law as one that jested.
15 וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֙יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃ And when the morning arose, then the angels hastened Lot, saying: ‘Arise, take thy wife, and thy two daughters that are here; lest thou be swept away in the iniquity of the city.’
16 וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀ וַיַּחֲזִ֨יקוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃ But he lingered; and the men laid hold upon his hand, and upon the hand of his wife, and upon the hand of his two daughters; the LORD being merciful unto him. And they brought him forth, and set him without the city.
17 וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכׇל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃ And it came to pass, when they had brought them forth abroad, that he said: ‘Escape for thy life; look not behind thee, neither stay thou in all the Plain; escape to the mountain, lest thou be swept away.’
18 וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃ And Lot said unto them: ‘Oh, not so, my lord;
19 הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶ֒יךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃ behold now, thy servant hath found grace in thy sight, and thou hast magnified thy mercy, which thou hast shown unto me in saving my life; and I cannot escape to the mountain, lest the evil overtake me, and I die.
20 הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣וא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃ Behold now, this city is near to flee unto, and it is a little one; oh, let me escape thither—is it not a little one?—and my soul shall live.’

العالياه 4

21 וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הׇפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ And he said unto him: ‘See, I have accepted thee concerning this thing also, that I will not overthrow the city of which thou hast spoken.
22 מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃ Hasten thou, escape thither; for I cannot do any thing till thou be come thither.’—Therefore the name of the city was called Zoar.—
23 הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃ The sun was risen upon the earth when Lot came unto Zoar.
24 וַֽיהֹוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גׇּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ Then the LORD caused to rain upon Sodom and upon Gomorrah brimstone and fire from the LORD out of heaven;
25 וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כׇּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃ and He overthrow those cities, and all the Plain, and all the inhabitants of the cities, and that which grew upon the ground.
26 וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃ But his wife looked back from behind him, and she became a pillar of salt.
27 וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ And Abraham got up early in the morning to the place where he had stood before the LORD.
28 וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כׇּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃ And he looked out toward Sodom and Gomorrah, and toward all the land of the Plain, and beheld, and, lo, the smoke of the land went up as the smoke of a furnace.
29 וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃ And it came to pass, when God destroyed the cities of the Plain, that God remembered Abraham, and sent Lot out of the midst of the overthrow, when He overthrew the cities in which Lot dwelt.
30 וַיַּ֩עַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃ And Lot went up out of Zoar, and dwelt in the mountain, and his two daughters with him; for he feared to dwell in Zoar; and he dwelt in a cave, he and his two daughters.
31 וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֙רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ And the first-born said unto the younger: ‘Our father is old, and there is not a man in the earth to come in unto us after the manner of all the earth.
32 לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ Come, let us make our father drink wine, and we will lie with him, that we may preserve seed of our father.’
33 וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃ And they made their father drink wine that night. And the first-born went in, and lay with her father; and he knew not when she lay down, nor when she arose.
34 וַֽיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֙אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ And it came to pass on the morrow, that the first-born said unto the younger: ‘Behold, I lay yesternight with my father. Let us make him drink wine this night also; and go thou in, and lie with him, that we may preserve seed of our father.’
35 וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קׇם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃ And they made their father drink wine that night also. And the younger arose, and lay with him; and he knew not when she lay down, nor when she arose.
36 וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃ Thus were both the daughters of Lot with child by their father.
37 וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃ And the first-born bore a son, and called his name Moab—the same is the father of the Moabites unto this day.
38 וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃ {ס}         And the younger, she also bore a son, and called his name Ben-ammi—the same is the father of the children of Ammon unto this day.

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. וַיֹּאמְר֨וּʼâmarto say
  2. הָאֲנָשִׁ֜יםʼîysha man as an individual or a male person
  3. אֶלʼêlnear
  4. ל֗וֹטLôwṭLot
  5. עֹ֚דʻôwditeration or continuance
  6. מִֽיmîywho?
  7. לְךָ֣
  8. פֹ֔הpôhthis place
  9. חָתָן֙châthâna relative by marriage
  10. וּבָנֶ֣יךָbêna son
  11. וּבְנֹתֶ֔יךָbatha daughter (used in the same wide sense
  12. וְכֹ֥לkôlthe whole
  13. אֲשֶׁרʼăsherwho
  14. לְךָ֖
  15. בָּעִ֑ירʻîyra city in the widest
  16. הוֹצֵ֖אyâtsâʼto go out
  17. מִןmina part of
  18. הַמָּקֽוֹםmâqôwma standing

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Genesis 19:12 in every translation

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

The men said to Lot, Who else do you have here—a son-in-law, your sons, your daughters? Whoever you have in the city, bring them out of his place.

الترخيص: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And the men said to Lot: Who else [besides your wife and your daughters at home] do you have here? [(If you have)] a son-in-law, or your sons [from your married daughters] and your daughters, and all that you have in the city — take it from the place.

الترخيص: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃

الترخيص: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And the men said unto Lot: ‘Hast thou here any besides? son-in-law, and thy sons, and thy daughters, and whomsoever thou hast in the city; bring them out of the place;

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃

الترخيص: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Les voyageurs dirent à Loth: "Quiconque des tiens est encore ici, un gendre, tes fils, tes filles, tout ce que tu as dans cette ville, fais les sortir d’ici.

الترخيص: Public Domain

Deutsch · Die fünf Bücher Moses, trans. Dr. J. Wohlgemuth, Rödelheim 1899 [de]

Da sprachen die Männer zu Lot: Wen hast du sonst noch hier? Eidam, Söhne, Töchter, all deine Angehörigen in der Stadt bringe aus dem Orte hinaus.

الترخيص: Public Domain

English · Sefaria Community Translation

12 Los hombres dijeron a Lot: "¿A quién más tienes aquí? Saca de este lugar a tus hijos e hijas y a quienquiera que tengas en la ciudad,

الترخيص: CC0

English · Modernized Tanakh - Based on JPS 1917, Edited by Adam Cohn

And the men said to Lot: Who else do you have here? son-in-law, and your sons, and your daughters, and whoever you have in the city; bring them out of the place;

الترخيص: CC BY

עברית · Tanach with Text Only

ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל־לוֹט עֹד מִי־לְךָ פֹה חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן־הַמָּקוֹם׃

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און די מענער האָבן געזאָגט צו לוטן: װעמען נאָך האָסטו דאָ? אַן אײדים אָדער דײַנע זין און דײַנע טעכטער, אָדער װעמען נאָר דו האָסט אין דער שטאָט, פֿיר אַרױס פֿון דעם אָרט;

الترخيص: CC0

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Da sprachen die Männer zu Lot: Wen hast du sonst noch hier, Schwiegersohn, und deine Söhne und Töchter, und alle, die in der Stadt dir angehören, führe sie aus der Gegend hinaus.

الترخيص: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj la viroj diris al Lot: Kiun vi havas ĉi tie? bofilon, aŭ viajn filojn aŭ viajn filinojn, aŭ ĉiun ajn, kiun vi havas en la urbo, elirigu ilin el ĉi tiu loko;

الترخيص: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Gli uomini dissero poi a Lot: Chiunque tu abbi ancora qui, qualche genero cioè, figliuoli e figliuole, quanti (in somma) hai in questa città, fa ch’escano del paese.

الترخيص: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I rzekli ci mężowie do Lota: "kogokolwiek jeszcze masz tutaj, - zięciów, i synów twoich, i córki twoje, i wszystkich których masz w mieście, - wyprowadź z tego miejsca. 

الترخيص: Public Domain

Commentary on Genesis 19:12

Rashi

עברית

עוד מי לך פה. פשוטו של מקרא, מי יש לך עוד בעיר הזאת, חוץ מאשתך ובנותיך שבבית:

חתן ובניך ובנתיך. אם יש לך חתן או בנים ובנות, הוצא מן המקום:

ובניך. בני בנותיך הנשואות. ומדרש אגדה, עוד, מאחר שעושין נבלה כזאת, מי לך פתחון פה ללמד סנגוריא עליהם, שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות. קרי ביה מי לך פֶה:

Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

English

And the Men said to Lot, Hast thou yet in this city kinsman or brother? Thy sons-in-law, thy sons and thy daughters, take forth from the place;

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

עוד מי לך פה. אם יש לך חתן:

ובניך. או חתנים שהם כבניך וכבנותיך. והנה פה טענה על האומר כי הא' הלך להציל את לוט. כי הנה שניהם דברו אליו. ועוד כי משחיתים אנחנו. גם האחד שדבר לוט אחר כן עמו שאמר לו ותגדל חסדך הוא אמר כי לא אוכל לעשות דבר:

On Your Way · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ramban (Nachmanides)

English

SON-IN-LAW, AND THY SONS, AND THY DAUGHTERS. Rashi comments: “Whom else of your family have you in the city besides your wife and daughters who are at home with you? If you have additionally a son-in-law, or sons and daughters, take them out from this place.” Now if so, they [the angels] spoke in the manner of ordinary people for Lot had no sons, only daughters.
Rabbi Abraham ibn Ezra explained: “Son-in-law, and thy sons — sons-in-law who are [as dear to you] as your sons.”
It is possible that Lot had grown sons who were married, and he spoke with his sons-in-law first as he thought that his own sons would listen to him [and leave the place]. But as his sons-in-law laughed at him and their conversation continued, dawn appeared, and the angels only permitted him to take those who were at hand. Thus the merit of Lot could have saved his sons and daughters and sons-in-law, not as Abraham had thought that He would make the righteous perish with the wicked. It is clear that the angels were acquainted with the knowledge of the Most High on this matter since the city of Zoar was also saved by his prayer.
It is possible that [the salvation of Lot’s family was not on account of his merit but] was in honor of his hospitality for it is the ethical way of messengers to save their host and all that belong to him, just as the messengers of Joshua also saved all the families of their hostess. And in Bereshith Rabbah it is said, “Because Lot honored the angel by offering him hospitality, he in turn befriended Lot.”

Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Rashbam

English

?עוד מי לך פה, do you have any other relatives in the city apart from those in your house?

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Radak (David Kimhi)

English

?ויאמרו...עוד מי לך פה, the same as asking “who else do you have here (in town)?”

ובניך, your grandchildren, the children of your daughters. Lot did not have any sons. If he would have had any they would have been in the house with him, whereas married daughters would not. Or, he would have spoken to his sons also, just as he went out and spoke to his sons-in-law.

וכל אשר לך בעיר, .and any livestock and chattels you may have in this town.

הוצא מן המקום, do not only remove it from this town but from the entire region.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Saadia Gaon

עברית

ואמרו 'מי לך פה', כלומר: מי לו מקרוביו ויחזירם בתשובה, חתן ובניך ובנותיך שהם רחוקים ביותר בשכונה (?). הוצא מן המקום, כלומר הוצא לחוץ. ו'כי משחיתים אנחנו' כולל שלוש פעולות: הפיכה, ככתוב: "ונשחת הכלי אשר הוא עושה"; שריפה, ככתוב: "וקדשתי עליך משחיתים"; והכאה במגפה, ככתוב: "ואיש כלי משחתו בידו", ונאמר אחריו: "עברו בעיר אחריו והכו" וגו'. ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו, כלומר בנותיו הנשואות, ויהי כמצחק, צחקו (ואמרו) תופים וטנבורים אתה רואה בעיר, ותאמר: היא נהפכת. וכשראו המלאכים שחתני לוט אינם מאמינים ולא יצאו עמהם, אמרו: הנח את אלה באש וקח את בנותיך הנוכחות הנמצאות, וכשהתחיל להתעכב בגלל בנותיו היוצאות, ככתוב "ויתמהמה", החזיקו בו ובשלוש הנשים, כאמור: "ויחזיקו האנשים ויוציאוהו', כמו ויוציאום ויניחום, כי שלוש הנשים בכלל. ומה שפירש ואמר: 'ויא' המלט על נפשך' אחרי מה שאמר ברבים 'ויהי כהוציאם', מקיים את מה שאמרנו, שאחד מן המלאכים נשלח להציל את לוט, והשני – להפוך את סדום, אלא שההופך לא יכול לעשות דבר עד שניצל לוט, ככתוב: 'לא אוכל לעשות דבר'. והמלאך אמר לו: 'הנה נשאתי פניך', אף שאנו יודעים שאין הבורא נושא פנים, וכן המלאך. ובזה אנו משיבים כדרכנו להשיב, [שהוא נושא] פני צדיק בתפילה, ככתוב: "וישא ייי את פני איוב" ... ועוד אות שני, שהציל את העיר שביקש עליה, והרי שני אותות, והיא ... [ואומרו על צוער שהיא קרובה] ... אינו במחוז כולו אלא עיר קטנה, שהיתה נתונה למרותה של סדום.

Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984 · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria