USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

Ecclesiastes 3:21

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

3

1 לַכֹּ֖ל זְמָ֑ן וְעֵ֥ת לְכׇל־חֵ֖פֶץ תַּ֥חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ {ס}         To every thing there is a season, and a time to every purpose under the heaven:
2 עֵ֥ת לָלֶ֖דֶת        וְעֵ֣ת לָמ֑וּת        עֵ֣ת לָטַ֔עַת        וְעֵ֖ת לַעֲק֥וֹר נָטֽוּעַ׃         A time to be born, and a time to die; A time to plant, and a time to pluck up that which is planted;
3 עֵ֤ת לַהֲרוֹג֙        וְעֵ֣ת לִרְפּ֔וֹא        עֵ֥ת לִפְר֖וֹץ        וְעֵ֥ת לִבְנֽוֹת׃         A time to kill, and a time to heal; A time to break down, and a time to build up;
4 עֵ֤ת לִבְכּוֹת֙        וְעֵ֣ת לִשְׂח֔וֹק        עֵ֥ת סְפ֖וֹד        וְעֵ֥ת רְקֽוֹד׃         A time to weep, and a time to laugh; A time to mourn, and a time to dance;
5 עֵ֚ת לְהַשְׁלִ֣יךְ אֲבָנִ֔ים        וְעֵ֖ת כְּנ֣וֹס אֲבָנִ֑ים        עֵ֣ת לַחֲב֔וֹק        וְעֵ֖ת לִרְחֹ֥ק מֵחַבֵּֽק׃         A time to cast away stones, and a time to gather stones together; A time to embrace, and a time to refrain from embracing;
6 עֵ֤ת לְבַקֵּשׁ֙        וְעֵ֣ת לְאַבֵּ֔ד        עֵ֥ת לִשְׁמ֖וֹר        וְעֵ֥ת לְהַשְׁלִֽיךְ׃         A time to seek, and a time to lose; A time to keep, and a time to cast away;
7 עֵ֤ת לִקְר֙וֹעַ֙        וְעֵ֣ת לִתְפּ֔וֹר        עֵ֥ת לַחֲשׁ֖וֹת        וְעֵ֥ת לְדַבֵּֽר׃         A time to rend, and a time to sew; A time to keep silence, and a time to speak;
8 עֵ֤ת לֶֽאֱהֹב֙        וְעֵ֣ת לִשְׂנֹ֔א        עֵ֥ת מִלְחָמָ֖ה        וְעֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃ {ס}         A time to love, and a time to hate; A time for war, and a time for peace.
9 מַה־יִּתְרוֹן֙ הָֽעוֹשֶׂ֔ה בַּאֲשֶׁ֖ר ה֥וּא עָמֵֽל׃ What profit hath he that worketh in that he laboureth?
10 רָאִ֣יתִי אֶת־הָֽעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃ I have seen the task which God hath given to the sons of men to be exercised therewith.
11 אֶת־הַכֹּ֥ל עָשָׂ֖ה יָפֶ֣ה בְעִתּ֑וֹ גַּ֤ם אֶת־הָעֹלָם֙ נָתַ֣ן בְּלִבָּ֔ם מִבְּלִ֞י אֲשֶׁ֧ר לֹא־יִמְצָ֣א הָאָדָ֗ם אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים מֵרֹ֥אשׁ וְעַד־סֽוֹף׃ He hath made every thing beautiful in its time; also He hath set the world in their heart, yet so that man cannot find out the work that God hath done from the beginning even to the end.
12 יָדַ֕עְתִּי כִּ֛י אֵ֥ין ט֖וֹב בָּ֑ם כִּ֣י אִם־לִשְׂמ֔וֹחַ וְלַעֲשׂ֥וֹת ט֖וֹב בְּחַיָּֽיו׃ I know that there is nothing better for them, than to rejoice, and to get pleasure so long as they live.
13 וְגַ֤ם כׇּל־הָאָדָם֙ שֶׁיֹּאכַ֣ל וְשָׁתָ֔ה וְרָאָ֥ה ט֖וֹב בְּכׇל־עֲמָל֑וֹ מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ But also that every man should eat and drink, and enjoy pleasure for all his labour, is the gift of God.
14 יָדַ֗עְתִּי כִּ֠י כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֤ה הָאֱלֹהִים֙ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְעוֹלָ֔ם עָלָיו֙ אֵ֣ין לְהוֹסִ֔יף וּמִמֶּ֖נּוּ אֵ֣ין לִגְרֹ֑עַ וְהָאֱלֹהִ֣ים עָשָׂ֔ה שֶׁיִּֽרְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃ I know that, whatsoever God doeth, it shall be for ever; nothing can be added to it, nor any thing taken from it; and God hath so made it, that men should fear before Him.
15 מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ כְּבָ֣ר ה֔וּא וַאֲשֶׁ֥ר לִהְי֖וֹת כְּבָ֣ר הָיָ֑ה וְהָאֱלֹהִ֖ים יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נִרְדָּֽף׃ That which is hath been long ago, and that which is to be hath already been; and God seeketh that which is pursued.
16 וְע֥וֹד רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ מְק֤וֹם הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְק֥וֹם הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע׃ And moreover I saw under the sun, in the place of justice, that wickedness was there; and in the place of righteousness, that wickedness was there.
17 אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י אֶת־הַצַּדִּיק֙ וְאֶת־הָ֣רָשָׁ֔ע יִשְׁפֹּ֖ט הָאֱלֹהִ֑ים כִּי־עֵ֣ת לְכׇל־חֵ֔פֶץ וְעַ֥ל כׇּל־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה שָֽׁם׃ I said in my heart: ‘The righteous and the wicked God will judge; for there is a time there for every purpose and for every work.’
18 אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י עַל־דִּבְרַת֙ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם לְבָרָ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְלִרְא֕וֹת שְׁהֶם־בְּהֵמָ֥ה הֵ֖מָּה לָהֶֽם׃ I said in my heart: ‘It is because of the sons of men, that God may sift them, and that they may see that they themselves are but as beasts.’
19 כִּי֩ מִקְרֶ֨ה בְֽנֵי־הָאָדָ֜ם וּמִקְרֶ֣ה הַבְּהֵמָ֗ה וּמִקְרֶ֤ה אֶחָד֙ לָהֶ֔ם כְּמ֥וֹת זֶה֙ כֵּ֣ן מ֣וֹת זֶ֔ה וְר֥וּחַ אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וּמוֹתַ֨ר הָאָדָ֤ם מִן־הַבְּהֵמָה֙ אָ֔יִן כִּ֥י הַכֹּ֖ל הָֽבֶל׃ For that which befalleth the sons of men befalleth beasts; even one thing befalleth them; as the one dieth, so dieth the other; yea, they have all one breath; so that man hath no pre-eminence above a beast; for all is vanity.
20 הַכֹּ֥ל הוֹלֵ֖ךְ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֑ד הַכֹּל֙ הָיָ֣ה מִן־הֶֽעָפָ֔ר וְהַכֹּ֖ל שָׁ֥ב אֶל־הֶעָפָֽר׃ All go unto one place; all are of the dust, and all return to dust.
21 מִ֣י יוֹדֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֙וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ׃ Who knoweth the spirit of man whether it goeth upward, and the spirit of the beast whether it goeth downward to the earth?
22 וְרָאִ֗יתִי כִּ֣י אֵ֥ין טוֹב֙ מֵאֲשֶׁ֨ר יִשְׂמַ֤ח הָאָדָם֙ בְּֽמַעֲשָׂ֔יו כִּי־ה֖וּא חֶלְק֑וֹ כִּ֣י מִ֤י יְבִיאֶ֙נּוּ֙ לִרְא֔וֹת בְּמֶ֖ה שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽיו׃ Wherefore I perceived that there is nothing better, than that a man should rejoice in his works; for that is his portion; for who shall bring him to see what shall be after him?

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. מִ֣יmîywho?
  2. יוֹדֵ֗עַyâdaʻto know
  3. ר֚וּחַrûwachwind
  4. בְּנֵ֣יbêna son
  5. הָאָדָ֔םʼâdâmruddy i.e. a human being (an individual
  6. הָעֹלָ֥הʻâlâhto ascend
  7. הִ֖יאhûwʼhe
  8. לְמָ֑עְלָהmaʻalthe upper part
  9. וְר֨וּחַ֙rûwachwind
  10. הַבְּהֵמָ֔הbᵉhêmâha dumb beast
  11. הַיֹּרֶ֥דֶתyâradto descend (literally
  12. הִ֖יאhûwʼhe
  13. לְמַ֥טָּהmaṭṭâhdownward
  14. לָאָֽרֶץʼeretsthe earth

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Ecclesiastes 3:21 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

מִ֣י יוֹדֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֙וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ׃

الترخيص: CC BY-SA

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

מִ֣י יוֹדֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֙וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ׃

الترخيص: Public Domain

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Who knoweth the spirit of man whether it goeth upward, and the spirit of the beast whether it goeth downward to the earth?

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ׃

الترخيص: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

Who knows [i.e., Who impresses upon himself that it is the spirit of man that ascends on high [for judgment] and the spirit of the beast that descends below, to the earth [(free of all accounting, and that he should not conduct himself as a beast, which gives no thought to its acts)]?

الترخيص: CC BY

English · Kohelet by Bruce Heitler

Who knows the spirit of a person which goes upward to the heights from the spirit of the animals which goes down to the depths of the physical earth?

الترخيص: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Qui peut savoir si le souffle des fils d’Adam monte en haut, tandis que le souffle des animaux descend en bas, vers la terre?

الترخيص: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Wer weiß, ob der Geist der Menschen in die Höhe steigt und der Geist des Viehes in die Tiefe, zur Erde?

الترخيص: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Któż to wie, czy duch synów ludzkich w górę się wznosi, i czy duch bydlęcia nadół ku ziemi zstępuje? 

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

װער װײס דעם גײַסט פֿון די מענטשנקינדער, אױב ער גײט אַרױף אין דער הײך, און דעם גײַסט פֿון דער בהמה, אױב ער נידערט אונטן צו דער ערד?

الترخيص: Public Domain

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

Who knows the spirit of man, whether it rises upwards and the spirit of the beast whether it descends to the earth.”

الترخيص: CC BY

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kiu scias, ĉu la spirito de homidoj leviĝas supren, kaj ĉu la spirito de bruto malleviĝas malsupren en la teron?

الترخيص: Public Domain

Commentary on Ecclesiastes 3:21

Rashi

English

Who knows. As in, “Whoever knows, let him repent,” [i.e., he] who understands, knows that “the spirit of man” ascends on high and stands in judgment, “and the spirit of the beast” descends to the earth, and does not have to give a justification and reckoning. [Therefore,] one must not behave like a beast which does not [have to] care about its deeds.

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

מי יודע. ידוע כי ה"א הידיעה אם בא אחריו אחד מא"ח הע"ר הוא קמוץ ברוב ושל התימה לעולם בפתח וה"א העולה היא למעלה קמץ גם יש דגוש ביו"ד שאחרי ה"א הידיע' כמו היושב' ואילו היה לתימ' היה שוא ופתח תחת הה"א והיו"ד רפה והענין מי ומי שידע בבני האדם ההפרש שיש בין רוח האדם ורוח הבהמה והענין כי לא ימצא אחד מני אלף ודעת הרוח עמוקה וצריכה לראיו' ולא יוכלו להבין אפילו קצתם כי אם המשכילים שהתבררה מחשבתם במאזני החכמה ובארבעה יסודותיה שהשלשה מהם ספר וספר וספור ומורכב מן השנים ומתורת אלהינו יוכל להבין כי הנה אמר במיני הצמחים תדשא הארץ והנה יש לארץ כח להדשיא בדבר אלהים ובעבור היות המדשיא גוף ממנו יצאו ואליו ישובו ולא יעמוד הנולד שהולידה הארץ כי אם ימים קצובים בעבור שיש קץ לגדולו ובעמדו ולא יגדל ישוב לאחור וכן אמר ישרצו המים נפש והנה המים הולידו נפש כל ארץ ועוף ודג בדבר אלהים וכן אמר תוצא הארץ נפש חיה למינה ולא אמר בתורה נפש אדם רק אמר נעשה אדם בצלמנו כדמותינו והזכיר שברא גופו מן האדמה ואחר כך ויפח באפיו נשמת חיים ורמז חיים בעבור שהיא עומדת ולא תאבד כנפש הבהמה והפרש יש בין נשמה ונפש כי לא מצאנו בכל המקרא נשמה כי עם על בני אדם כענין נותן נשמה לעם עליה וכל אשר נשמת רוח חיים באפיו שב על האדם לבדו ואמר שלמה בסוף הספר שרוח בני האדם תשוב אל האלהים ולא אל העפר:

Wikisource · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria