USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

II Chronicles 35:3

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

35

1 וַיַּ֨עַשׂ יֹאשִׁיָּ֧הוּ בִירוּשָׁלַ֛͏ִם פֶּ֖סַח לַיהֹוָ֑ה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃ And Josiah kept a passover unto the LORD in Jerusalem; and they killed the passover lamb on the fourteenth day of the first month.
2 וַיַּעֲמֵ֥ד הַכֹּהֲנִ֖ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֑ם וַֽיְחַזְּקֵ֔ם לַעֲבוֹדַ֖ת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {ס}         And he set the priests in their charges, and encouraged them to the service of the house of the LORD.
3 וַיֹּ֣אמֶר לַ֠לְוִיִּ֠ם (המבונים) [הַמְּבִינִ֨ים] לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֜ל הַקְּדוֹשִׁ֣ים לַיהֹוָ֗ה תְּנ֤וּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ בַּ֠בַּ֠יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵין־לָכֶ֥ם מַשָּׂ֖א בַּכָּתֵ֑ף עַתָּ֗ה עִבְדוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ And he said unto the Levites that taught all Israel, that were holy unto the LORD: ‘Put the holy ark in the house which Solomon the son of David king of Israel did build; there shall no more be a burden upon your shoulders; now serve the LORD your God, and His people Israel.
4 (והכונו) [וְהָכִ֥ינוּ] לְבֵית־אֲבוֹתֵיכֶ֖ם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶ֑ם בִּכְתָ֗ב דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְמִכְתַּ֖ב שְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ׃ And prepare ye after your fathers’houses by your courses, according to the writing of David king of Israel, and according to the writing of Solomon his son.
5 וְעִמְד֣וּ בַקֹּ֗דֶשׁ לִפְלוּגֹּת֙ בֵּ֣ית הָאָב֔וֹת לַאֲחֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י הָעָ֑ם וַחֲלֻקַּ֥ת בֵּֽית־אָ֖ב לַלְוִיִּֽם׃ And stand in the holy place according to the divisions of the fathers’houses of your brethren the children of the people, and [let there be for each] a portion of a father’s house of the Levites.
6 וְשַׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וְהִֽתְקַדְּשׁוּ֙ וְהָכִ֣ינוּ לַאֲחֵיכֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת כִּדְבַר־יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
 And kill the passover lamb, and sanctify yourselves, and prepare for your brethren, to do according to the word of the LORD by the hand of Moses.’
7 וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן כְּבָשִׂ֣ים וּבְנֵי־עִזִּים֮ הַכֹּ֣ל לַפְּסָחִים֒ לְכׇל־הַנִּמְצָ֗א לְמִסְפַּר֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים אֵ֖לֶּה מֵרְכ֥וּשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}         And Josiah gave to the children of the people, of the flock, lambs and kids, all of them for the passover-offerings, unto all that were present, to the number of thirty thousand, and three thousand bullocks; these were of the king’s substance.
8 וְשָׂרָ֞יו לִנְדָבָ֥ה לָעָ֛ם לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם הֵרִ֑ימוּ חִלְקִיָּ֨ה וּזְכַרְיָ֜הוּ וִיחִיאֵ֗ל נְגִידֵי֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים לַכֹּהֲנִ֞ים נָתְנ֣וּ לַפְּסָחִ֗ים אַלְפַּ֙יִם֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ And his princes gave willingly unto the people, to the priests, and to the Levites. Hilkiah and Zechariah and Jehiel, the rulers of the house of God, gave unto the priests for the passover-offerings two thousand and six hundred [small cattle], and three hundred oxen.
9 (וכונניהו) [וְ֠כׇֽנַנְיָ֠הוּ] וּשְׁמַעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל אֶחָ֗יו וַחֲשַׁבְיָ֧הוּ וִיעִיאֵ֛ל וְיוֹזָבָ֖ד שָׂרֵ֣י הַלְוִיִּ֑ם הֵרִ֨ימוּ לַלְוִיִּ֤ם לַפְּסָחִים֙ חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וּבָקָ֖ר חֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ Conaniah also, and Shemaiah and Nethanel, his brethren, and Hashabiah and Jeiel and Jozabad, the chiefs of the Levites, gave unto the Levites for the passover-offerings five thousand [small cattle], and five hundred oxen.
10 וַתִּכּ֖וֹן הָעֲבוֹדָ֑ה וַיַּעַמְד֨וּ הַכֹּהֲנִ֧ים עַל־עׇמְדָ֛ם וְהַלְוִיִּ֥ם עַל־מַחְלְקוֹתָ֖ם כְּמִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ So the service was prepared, and the priests stood in their place, and the Levites by their courses, according to the king’s commandment.
11 וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וַיִּזְרְק֤וּ הַכֹּֽהֲנִים֙ מִיָּדָ֔ם וְהַלְוִיִּ֖ם מַפְשִׁיטִֽים׃ And they killed the passover lamb, and the priests dashed [the blood, which they received] of their hand, and the Levites flayed them.
12 וַיָּסִ֨ירוּ הָעֹלָ֜ה לְ֠תִתָּ֠ם לְמִפְלַגּ֤וֹת לְבֵית־אָבוֹת֙ לִבְנֵ֣י הָעָ֔ם לְהַקְרִיב֙ לַֽיהֹוָ֔ה כַּכָּת֖וּב בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁ֑ה וְכֵ֖ן לַבָּקָֽר׃ And they removed the portions that were to be burnt, that they might give them to the divisions of the fathers’houses of the children of the people, to present unto the LORD, as it is written in the book of Moses. And so did they with the oxen.
13 וַֽיְבַשְּׁל֥וּ הַפֶּ֛סַח בָּאֵ֖שׁ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהַקֳּדָשִׁ֣ים בִּשְּׁל֗וּ בַּסִּיר֤וֹת וּבַדְּוָדִים֙ וּבַצֵּ֣לָח֔וֹת וַיָּרִ֖יצוּ לְכׇל־בְּנֵ֥י הָעָֽם׃ And they roasted the passover with fire according to the ordinance; and the holy offerings sod they in pots, and in caldrons, and in pans, and carried them quickly to all the children of the people.
14 וְאַחַ֗ר הֵכִ֤ינוּ לָהֶם֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים כִּ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן בְּהַעֲל֛וֹת הָעוֹלָ֥ה וְהַחֲלָבִ֖ים עַד־לָ֑יְלָה וְהַלְוִיִּם֙ הֵכִ֣ינוּ לָהֶ֔ם וְלַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ And afterward they prepared for themselves, and for the priests; because the priests the sons of Aaron were busied in offering the portions that were to be burnt and the fat until night; therefore the Levites prepared for themselves, and for the priests the sons of Aaron.
15 וְהַמְשֹׁרְרִ֨ים בְּנֵי־אָסָ֜ף עַל־מַעֲמָדָ֗ם כְּמִצְוַ֤ת דָּוִיד֙ וְאָסָ֞ף וְהֵימָ֤ן וִֽידֻתוּן֙ חוֹזֵ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ וְהַשֹּׁעֲרִ֖ים לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר אֵ֣ין לָהֶ֗ם לָסוּר֙ מֵעַ֣ל עֲבֹֽדָתָ֔ם כִּֽי־אֲחֵיהֶ֥ם הַלְוִיִּ֖ם הֵכִ֥ינוּ לָהֶֽם׃ And the singers the sons of Asaph were in their place, according to the commandment of David, and Asaph, and Heman, and Jeduthun the king’s seer; and the porters were at every gate; they needed not to depart from their service, for their brethren the Levites prepared for them.
16 וַ֠תִּכּ֠וֹן כׇּל־עֲבוֹדַ֨ת יְהֹוָ֜ה בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת עַ֖ל מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֑ה כְּמִצְוַ֖ת הַמֶּ֥לֶךְ יֹאשִׁיָּֽהוּ׃ So all the service of the LORD was prepared the same day, to keep the passover, and to offer burnt-offerings upon the altar of the LORD, according to the commandment of king Josiah.
17 וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל הַֽנִּמְצְאִ֛ים אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְאֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ And the children of Israel that were present kept the passover at that time, and the feast of unleavened bread seven days.
18 וְלֹא־נַעֲשָׂ֨ה פֶ֤סַח כָּמֹ֙הוּ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מִימֵ֖י שְׁמוּאֵ֣ל הַנָּבִ֑יא וְכׇל־מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ לֹֽא־עָשׂ֡וּ כַּפֶּ֣סַח אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה יֹ֠אשִׁיָּ֠הוּ וְהַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֤ם וְכׇל־יְהוּדָה֙ וְיִשְׂרָאֵ֣ל הַנִּמְצָ֔א וְיוֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס}         And there was no passover like to that kept in Israel from the days of Samuel the prophet; neither did any of the kings of Israel keep such a passover as Josiah kept, and the priests, and the Levites, and all Judah and Israel that were present, and the inhabitants of Jerusalem.
19 בִּשְׁמוֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לְמַלְכ֖וּת יֹאשִׁיָּ֑הוּ נַעֲשָׂ֖ה הַפֶּ֥סַח הַזֶּֽה׃ In the eighteenth year of the reign of Josiah was this passover kept.
20 אַחֲרֵ֣י כׇל־זֹ֗את אֲשֶׁ֨ר הֵכִ֤ין יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ אֶת־הַבַּ֔יִת עָלָ֞ה נְכ֧וֹ מֶלֶךְ־מִצְרַ֛יִם לְהִלָּחֵ֥ם בְּכַרְכְּמִ֖ישׁ עַל־פְּרָ֑ת וַיֵּצֵ֥א לִקְרָאת֖וֹ יֹאשִׁיָּֽהוּ׃ After all this, when Josiah had prepared the temple, Neco king of Egypt went up to fight against Carchemish by the Euphrates; and Josiah went out against him.
21 וַיִּשְׁלַ֣ח אֵלָ֣יו מַלְאָכִ֣ים ׀ לֵאמֹר֩ ׀ מַה־לִּ֨י וָלָ֜ךְ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה לֹא־עָלֶ֨יךָ אַתָּ֤ה הַיּוֹם֙ כִּ֚י אֶל־בֵּ֣ית מִלְחַמְתִּ֔י וֵאלֹהִ֖ים אָמַ֣ר לְבַהֲלֵ֑נִי חֲדַל־לְךָ֛ מֵאֱלֹהִ֥ים אֲשֶׁר־עִמִּ֖י וְאַל־יַשְׁחִיתֶֽךָ׃ But he sent ambassadors to him, saying: ‘What have I to do with thee, thou king of Judah? I come not against thee this day, but against the house wherewith I have war; and God hath given command to speed me; forbear thee from meddling with God, who is with me, that He destroy thee not.’
22 וְלֹא־הֵסֵב֩ יֹאשִׁיָּ֨הוּ פָנָ֜יו מִמֶּ֗נּוּ כִּ֤י לְהִלָּחֵֽם־בּוֹ֙ הִתְחַפֵּ֔שׂ וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע אֶל־דִּבְרֵ֥י נְכ֖וֹ מִפִּ֣י אֱלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֕א לְהִלָּחֵ֖ם בְּבִקְעַ֥ת מְגִדּֽוֹ׃ Nevertheless Josiah would not turn his face from him, but disguised himself, that he might fight with him, and hearkened not unto the words of Neco, from the mouth of God, and came to fight in the valley of Megiddo.
23 וַיֹּרוּ֙ הַיֹּרִ֔ים לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לַעֲבָדָיו֙ הַעֲבִיר֔וּנִי כִּ֥י הׇחֳלֵ֖יתִי מְאֹֽד׃ And the archers shot at king Josiah; and the king said to his servants: ‘Have me away; for I am sore wounded.’
24 וַיַּעֲבִירֻ֨הוּ עֲבָדָ֜יו מִן־הַמֶּרְכָּבָ֗ה וַֽיַּרְכִּיבֻ֘הוּ֮ עַ֣ל רֶ֣כֶב הַמִּשְׁנֶה֮ אֲשֶׁר־לוֹ֒ וַיּוֹלִיכֻ֙הוּ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיָּ֕מׇת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקִבְר֣וֹת אֲבֹתָ֑יו וְכׇל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מִֽתְאַבְּלִ֖ים עַל־יֹאשִׁיָּֽהוּ׃ {פ}
 So his servants took him out of the chariot, and put him in the second chariot that he had, and brought him to Jerusalem; and he died, and was buried in the sepulchres of his fathers. And all Judah and Jerusalem mourned for Josiah.
25 וַיְקוֹנֵ֣ן יִרְמְיָ֘הוּ֮ עַל־יֹאשִׁיָּ֒הוּ֒ וַיֹּאמְר֣וּ כׇֽל־הַשָּׁרִ֣ים ׀ וְ֠הַשָּׁר֠וֹת בְּקִינ֨וֹתֵיהֶ֤ם עַל־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַיִּתְּנ֥וּם לְחֹ֖ק עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִנָּ֥ם כְּתוּבִ֖ים עַל־הַקִּינֽוֹת׃ And Jeremiah lamented for Josiah; and all the singing men and singing women spoke of Josiah in their lamentations, unto this day; and they made them an ordinance in Israel; and, behold, they are written in the lamentations.
26 וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹאשִׁיָּ֖הוּ וַחֲסָדָ֑יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָֽה׃ Now the rest of the acts of Josiah, and his good deeds, according to that which is written in the Law of the LORD,
27 וּדְבָרָ֕יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃ {פ}
 and his acts, first and last, behold, they are written in the book of the kings of Israel and Judah.

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. וַיֹּ֣אמֶרʼâmarto say
  2. לַ֠לְוִיִּםLêvîyîya Levite or descendant of Levi
  3. המבוניםbîynto separate mentally
  4. הַמְּבִינִ֨יםbîynto separate mentally
  5. לְכָלkôlthe whole
  6. יִשְׂרָאֵ֜לYisrâʼêlJisrael
  7. הַקְּדוֹשִׁ֣יםqâdôwshsacred
  8. לַיהוָ֗הYᵉhôvâhJehovah
  9. תְּנ֤וּnâthanto give
  10. אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
  11. אֲרוֹןʼârôwna box
  12. הַקֹּ֨דֶשׁ֙qôdesha sacred place or thing
  13. בַּ֠בַּיִתbayitha house (in the greatest variation of ap
  14. אֲשֶׁ֨רʼăsherwho
  15. בָּנָ֜הbânâhto build
  16. שְׁלֹמֹ֤הShᵉlômôhShelomah
  17. בֶןbêna son
  18. דָּוִיד֙DâvidDavid
  19. מֶ֣לֶךְmeleka king
  20. יִשְׂרָאֵ֔לYisrâʼêlJisrael
  21. אֵיןʼayina non-entity
  22. לָכֶ֥ם
  23. מַשָּׂ֖אmassâʼa burden
  24. בַּכָּתֵ֑ףkâthêphthe shoulder (proper
  25. עַתָּ֗הʻattâhat this time
  26. עִבְדוּ֙ʻâbadto work
  27. אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
  28. יְהוָ֣הYᵉhôvâhJehovah
  29. אֱלֹֽהֵיכֶ֔םʼĕlôhîymgods in the ordinary sense
  30. וְאֵ֖תʼêthself (but generally used to point out mo
  31. עַמּ֥וֹʻama people
  32. יִשְׂרָאֵֽלYisrâʼêlJisrael

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

II Chronicles 35:3 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיֹּ֣אמֶר לַ֠לְוִיִּ֠ם (המבונים) [הַמְּבִינִ֨ים] לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֜ל הַקְּדוֹשִׁ֣ים לַיהֹוָ֗ה תְּנ֤וּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ בַּ֠בַּ֠יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵין־לָכֶ֥ם מַשָּׂ֖א בַּכָּתֵ֑ף עַתָּ֗ה עִבְדוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃

الترخيص: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And he said unto the Levites that taught all Israel, that were holy unto the LORD: ‘Put the holy ark in the house which Solomon the son of David king of Israel did build; there shall no more be a burden upon your shoulders; now serve the LORD your God, and His people Israel.

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיֹּ֣אמֶר לַ֠לְוִיִּם המבונים [הַמְּבִינִ֨ים] לְכָל־יִשְׂרָאֵ֜ל הַקְּדוֹשִׁ֣ים לַיהוָ֗ה תְּנ֤וּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ בַּ֠בַּיִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵין־לָכֶ֥ם מַשָּׂ֖א בַּכָּתֵ֑ף עַתָּ֗ה עִבְדוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויאמר ללוים המבונים [המבינים] לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים [הַמְּבִינִים] לְכָל־יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיהוָה תְּנוּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין־לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל׃

الترخيص: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And he said to the Levites, who taught all of Israel, who were holy to the L rd: Place the holy ark in the house built by Solomon son of David, king of Israel: You no longer need carry [the ark] on your shoulder. Now, serve the L rd your G d and His people Israel.

الترخيص: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Il dit aux Lévites qui enseignaient à tout Israël et qui étaient consacrés à l’Éternel: "Mettez l’arche sainte dans le temple qu’a construit Salomon, fils de David, roi d’Israël; vous n’avez plus à la porter sur l’épaule. A présent, servez l’Éternel, votre Dieu, et son peuple Israël.

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און ער האָט געזאָגט צו די לוִיִים װאָס האָבן געלערנט גאַנץ ישׂראל, די װאָס זײַנען געװען הײליק צו גאָט: שטעלט אַרײַן דעם הײליקן אָרון אין דעם הױז װאָס שלומה דער זון פֿון דודן, דער מלך פֿון ישׂראל, האָט געבױט; איר דאַרפֿט מער ניט טראָגן אױפֿֿן אַקסל; אַצונד דינט יהוה אײַער גאָט און זײַן פֿאָלק ישׂראל.

الترخيص: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj li diris al la Levidoj, la instruantoj de la tuta Izrael, konsekritaj al la Eternulo:Metu la sanktan keston en la domon, kiun konstruis Salomono, filo de David, reĝo de Izrael; vi ne bezonas porti ĝin sur la ŝultroj; servu nun al la Eternulo, via Dio, kaj al Lia popolo Izrael.

الترخيص: Public Domain

Commentary on II Chronicles 35:3

Rashi

English

Place the Holy Ark According to its simple meaning, [they were to return it to its place] because Manasseh and Amon had removed the Holy Ark and placed their graven images in its place, as is proven above (33:7) concerning Manasseh: “And he placed the graven image of the idol, etc.” Therefore, Josiah commanded to return it and to place the Ark in the place that Solomon had built for it, but our Rabbis said (Yoma 42b) that he commanded the Levites to hide it there.

you have no burden on the shoulders This is another argument and the beginning of a statement. He said to them. You have no more toil of carrying a burden on your shoulders, i.e., all the vessels of the House of the Lord. You can no longer say, “Because of the toil of the burdens on our shoulders, we cannot serve the Lord and His people.” Therefore, from now on, serve the Lord your God with song and His people Israel by slaughtering and flaying their Passover sacrifices, as is proven below (verse 6): “And slaughter the Passover sacrifice and prepare yourselves, etc.”

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד. ידענו כי הארון לא נלקח בגלות ירושלם כי בכלים שזכר מלך בבל לא נזכר זה גם לא נזכר בכלים שהשיב כורש לזרובבל ולזה ידמה שהוא צוה לתתו בבית שהכין לו שלמה לגנזו שם כי ידע שעתיד הבית ליחרב ולולא זה לא היה טעם לאמרו תנו את ארון הקדש בבית כי לא סר משם וכבר נרמז בזה המקום שהכין שלמה לגנזו שם בספר מלכים ויהיה אמרו אין לכם משא בכסף כי איך שיהיה כבר סר מהם זה העמל והוקל מהם ולזה זרזם שיעבדו את ה' ואת עמו במה שמנה אותם עליו:

On Your Way · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria