USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

II Samuel 17:27

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

17

1 וַיֹּ֥אמֶר אֲחִיתֹ֖פֶל אֶל־אַבְשָׁל֑וֹם אֶבְחֲרָ֣ה נָּ֗א שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֙לֶף֙ אִ֔ישׁ וְאָק֛וּמָה וְאֶרְדְּפָ֥ה אַֽחֲרֵי־דָוִ֖ד הַלָּֽיְלָה׃ Moreover Ahithophel said unto Absalom: ‘Let me now choose out twelve thousand men, and I will arise and pursue after David this night;
2 וְאָב֣וֹא עָלָ֗יו וְה֤וּא יָגֵ֙עַ֙ וּרְפֵ֣ה יָדַ֔יִם וְהַחֲרַדְתִּ֣י אֹת֔וֹ וְנָ֖ס כׇּל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֑וֹ וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ לְבַדּֽוֹ׃ and I will come upon him while he is weary and weak-handed, and will make him afraid; and all the people that are with him shall flee; and I will smite the king only;
3 וְאָשִׁ֥יבָה כׇל־הָעָ֖ם אֵלֶ֑יךָ כְּשׁ֣וּב הַכֹּ֔ל הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֔שׁ כׇּל־הָעָ֖ם יִהְיֶ֥ה שָׁלֽוֹם׃ and I will bring back all the people unto thee; when all shall have returned, [save] the man whom thou seekest, all the people will be in peace.’
4 וַיִּישַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י אַבְשָׁלֹ֑ם וּבְעֵינֵ֖י כׇּל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}         And the saying pleased Absalom well, and all the elders of Israel.
5 וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם קְרָ֣א נָ֔א גַּ֖ם לְחוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֑י וְנִשְׁמְעָ֥ה מַה־בְּפִ֖יו גַּם־הֽוּא׃ Then said Absalom: ‘Call now Hushai the Archite also, and let us hear likewise what he saith.’
6 וַיָּבֹ֣א חוּשַׁי֮ אֶל־אַבְשָׁלוֹם֒ וַיֹּ֩אמֶר֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ דִּבֶּ֣ר אֲחִיתֹ֔פֶל הֲנַעֲשֶׂ֖ה אֶת־דְּבָר֑וֹ אִם־אַ֖יִן אַתָּ֥ה דַבֵּֽר׃ {ס}         And when Hushai was come to Absalom, Absalom spoke unto him, saying: ‘Ahithophel hath spoken after this manner; shall we do after his saying? if not, speak thou.’
7 וַיֹּ֥אמֶר חוּשַׁ֖י אֶל־אַבְשָׁל֑וֹם לֹֽא־טוֹבָ֧ה הָעֵצָ֛ה אֲשֶׁר־יָעַ֥ץ אֲחִיתֹ֖פֶל בַּפַּ֥עַם הַזֹּֽאת׃ And Hushai said unto Absalom: ‘The counsel that Ahithophel hath given this time is not good.’
8 וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁ֗י אַתָּ֣ה יָ֠דַ֠עְתָּ אֶת־אָבִ֨יךָ וְאֶת־אֲנָשָׁ֜יו כִּ֧י גִבֹּרִ֣ים הֵ֗מָּה וּמָרֵ֥י נֶ֙פֶשׁ֙ הֵ֔מָּה כְּדֹ֥ב שַׁכּ֖וּל בַּשָּׂדֶ֑ה וְאָבִ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א יָלִ֖ין אֶת־הָעָֽם׃ Hushai said moreover: ‘Thou knowest thy father and his men, that they are mighty men, and they are embittered in their minds, as a bear robbed of her whelps in the field; and thy father is a man of war, and will not lodge with the people.
9 הִנֵּ֨ה עַתָּ֤ה הֽוּא־נֶחְבָּא֙ בְּאַחַ֣ת הַפְּחָתִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ד הַמְּקוֹמֹ֑ת וְהָיָ֗ה כִּנְפֹ֤ל בָּהֶם֙ בַּתְּחִלָּ֔ה וְשָׁמַ֤ע הַשֹּׁמֵ֙עַ֙ וְאָמַ֔ר הָֽיְתָה֙ מַגֵּפָ֔ה בָּעָ֕ם אֲשֶׁ֖ר אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֹֽם׃ Behold, he is hid now in some pit, or in some place; and it will come to pass, when they fall upon them at the first, and whosoever heareth it shall say: There is a slaughter among the people that follow Absalom;
10 וְה֣וּא גַם־בֶּן־חַ֗יִל אֲשֶׁ֥ר לִבּ֛וֹ כְּלֵ֥ב הָאַרְיֵ֖ה הִמֵּ֣ס יִמָּ֑ס כִּֽי־יֹדֵ֤עַ כׇּל־יִשְׂרָאֵל֙ כִּי־גִבּ֣וֹר אָבִ֔יךָ וּבְנֵי־חַ֖יִל אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ then even he that is valiant, whose heart is as the heart of a lion, will utterly melt; for all Israel knoweth that thy father is a mighty man, and they that are with him are valiant men.
11 כִּ֣י יָעַ֗צְתִּי הֵ֠אָסֹ֠ף יֵאָסֵ֨ף עָלֶ֤יךָ כׇל־יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וּפָנֶ֥יךָ הֹלְכִ֖ים בַּקְרָֽב׃ But I counsel that all Israel be gathered together unto thee, from Dan even to Beer-sheba, as the sand that is by the sea for multitude; and that thou go to battle in thine own person.
12 וּבָ֣אנוּ אֵלָ֗יו (באחת) [בְּאַחַ֤ד] הַמְּקוֹמֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצָ֣א שָׁ֔ם וְנַ֣חְנוּ עָלָ֔יו כַּאֲשֶׁ֛ר יִפֹּ֥ל הַטַּ֖ל עַל־הָאֲדָמָ֑ה וְלֹא־נ֥וֹתַר בּ֛וֹ וּבְכׇל־הָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ גַּם־אֶחָֽד׃ So shall we come upon him in some place where he shall be found, and we will light upon him as the dew falleth on the ground; and of him and of all the men that are with him we will not leave so much as one.
13 וְאִם־אֶל־עִיר֙ יֵאָסֵ֔ף וְהִשִּׂ֧יאוּ כׇֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־הָעִ֥יר הַהִ֖יא חֲבָלִ֑ים וְסָחַ֤בְנוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַנַּ֔חַל עַ֛ד אֲשֶֽׁר־לֹֽא־נִמְצָ֥א שָׁ֖ם גַּם־צְרֽוֹר׃ {פ}
 Moreover, if he withdraw himself into a city, then shall all Israel bring up ropes to that city, and we will draw it into the valley until there be not one small stone found there.’
14 וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכׇל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י מֵעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל {ס}        וַיהֹוָ֣ה צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת־עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֙פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַעֲב֗וּר הָבִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם אֶת־הָרָעָֽה׃ {ס}         And Absalom and all the men of Israel said: ‘The counsel of Hushai the Archite is better than the counsel of Ahithophel.’—For the LORD had ordained to defeat the good counsel of Ahithophel, to the intent that the LORD might bring evil upon Absalom.
15 וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁ֗י אֶל־צָד֤וֹק וְאֶל־אֶבְיָתָר֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים כָּזֹ֣את וְכָזֹ֗את יָעַ֤ץ אֲחִיתֹ֙פֶל֙ אֶת־אַבְשָׁלֹ֔ם וְאֵ֖ת זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָזֹ֥את וְכָזֹ֖את יָעַ֥צְתִּי אָֽנִי׃ Then said Hushai unto Zadok and to Abiathar the priests: ‘Thus and thus did Ahithophel counsel Absalom and the elders of Israel; and thus and thus have I counselled.
16 וְעַתָּ֡ה שִׁלְח֣וּ מְהֵרָה֩ וְהַגִּ֨ידוּ לְדָוִ֜ד לֵאמֹ֗ר אַל־תָּ֤לֶן הַלַּ֙יְלָה֙ בְּעַֽרְב֣וֹת הַמִּדְבָּ֔ר וְגַ֖ם עָב֣וֹר תַּעֲב֑וֹר פֶּ֚ן יְבֻלַּ֣ע לַמֶּ֔לֶךְ וּלְכׇל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ Now therefore send quickly, and tell David, saying: Lodge not this night in the plains of the wilderness, but in any wise pass over; lest the king be swallowed up, and all the people that are with him.’
17 וִיהוֹנָתָ֨ן וַאֲחִימַ֜עַץ עֹמְדִ֣ים בְּעֵין־רֹגֵ֗ל וְהָלְכָ֤ה הַשִּׁפְחָה֙ וְהִגִּ֣ידָה לָהֶ֔ם וְהֵם֙ יֵֽלְכ֔וּ וְהִגִּ֖ידוּ לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד כִּ֣י לֹ֥א יוּכְל֛וּ לְהֵרָא֖וֹת לָב֥וֹא הָעִֽירָה׃ Now Jonathan and Ahimaaz stayed by En-rogel; and a maid-servant used to go and tell them; and they went and told king David; for they might not be seen to come into the city.
18 וַיַּ֤רְא אֹתָם֙ נַ֔עַר וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְשָׁלֹ֑ם וַיֵּלְכוּ֩ שְׁנֵיהֶ֨ם מְהֵרָ֜ה וַיָּבֹ֣אוּ ׀ אֶל־בֵּֽית־אִ֣ישׁ בְּבַחוּרִ֗ים וְל֥וֹ בְאֵ֛ר בַּחֲצֵר֖וֹ וַיֵּ֥רְדוּ שָֽׁם׃ But a lad saw them, and told Absalom; and they went both of them away quickly, and came to the house of a man in Bahurim, who had a well in his court; and they went down thither.
19 וַתִּקַּ֣ח הָאִשָּׁ֗ה וַתִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הַמָּסָךְ֙ עַל־פְּנֵ֣י הַבְּאֵ֔ר וַתִּשְׁטַ֥ח עָלָ֖יו הָרִפ֑וֹת וְלֹ֥א נוֹדַ֖ע דָּבָֽר׃ And the woman took and spread the covering over the well’s mouth, and strewed groats thereon; and nothing was known.
20 וַיָּבֹ֣אוּ עַבְדֵי֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֶֽל־הָאִשָּׁ֜ה הַבַּ֗יְתָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַיֵּ֗ה אֲחִימַ֙עַץ֙ וִיה֣וֹנָתָ֔ן וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הָאִשָּׁ֔ה עָבְר֖וּ מִיכַ֣ל הַמָּ֑יִם וַיְבַקְשׁוּ֙ וְלֹ֣א מָצָ֔אוּ וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס}         And Absalom’s servants came to the woman to the house; and they said: ‘Where are Ahimaaz and Jonathan?’ And the woman said unto them: ‘They are gone over the brook of water.’ And when they had sought and could not find them, they returned to Jerusalem. .
21 וַיְהִ֣י ׀ אַחֲרֵ֣י לֶכְתָּ֗ם וַֽיַּעֲלוּ֙ מֵֽהַבְּאֵ֔ר וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּגִּ֖דוּ לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־דָּוִ֗ד ק֣וּמוּ וְעִבְר֤וּ מְהֵרָה֙ אֶת־הַמַּ֔יִם כִּי־כָ֛כָה יָעַ֥ץ עֲלֵיכֶ֖ם אֲחִיתֹֽפֶל׃ And it came to pass, after they were departed, that they came up out of the well, and went and told king David; and they said unto David: ‘Arise ye, and pass quickly over the water; for thus hath Ahithophel counselled against you.’
22 וַיָּ֣קׇם דָּוִ֗ד וְכׇל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּעַבְר֖וּ אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן עַד־א֣וֹר הַבֹּ֗קֶר עַד־אַחַד֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־עָבַ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃ Then David arose, and all the people that were with him, and they passed over the Jordan; by the morning light there lacked not one of them that was not gone over the Jordan.
23 וַאֲחִיתֹ֣פֶל רָאָ֗ה כִּ֣י לֹ֣א נֶעֶשְׂתָה֮ עֲצָתוֹ֒ וַיַּחֲבֹ֣שׁ אֶֽת־הַחֲמ֗וֹר וַיָּ֜קׇם וַיֵּ֤לֶךְ אֶל־בֵּיתוֹ֙ אֶל־עִיר֔וֹ וַיְצַ֥ו אֶל־בֵּית֖וֹ וַיֵּחָנַ֑ק וַיָּ֕מׇת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקֶ֥בֶר אָבִֽיו׃ {ס}         And when Ahithophel saw that his counsel was not followed, he saddled his ass, and arose, and got him home, unto his city, and set his house in order, and strangled himself; and he died, and was buried in the sepulchre of his father.
24 וְדָוִ֖ד בָּ֣א מַחֲנָ֑יְמָה וְאַבְשָׁלֹ֗ם עָבַר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן ה֕וּא וְכׇל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ׃ When David was come to Mahanaim, Absalom passed over the Jordan, he and all the men of Israel with him.
25 וְאֶת־עֲמָשָׂ֗א שָׂ֧ם אַבְשָׁלֹ֛ם תַּ֥חַת יוֹאָ֖ב עַל־הַצָּבָ֑א וַעֲמָשָׂ֣א בֶן־אִ֗ישׁ וּשְׁמוֹ֙ יִתְרָ֣א הַיִּשְׂרְאֵלִ֔י אֲשֶׁר־בָּא֙ אֶל־אֲבִיגַ֣ל בַּת־נָחָ֔שׁ אֲח֥וֹת צְרוּיָ֖ה אֵ֥ם יוֹאָֽב׃ And Absalom had set Amasa over the host instead of Joab. Now Amasa was the son of a man, whose name was Ithra the Jesraelite, that went in to Abigal the daughter of Nahash, sister to Zeruiah Joab’s mother.
26 וַיִּ֤חַן יִשְׂרָאֵל֙ וְאַבְשָׁלֹ֔ם אֶ֖רֶץ הַגִּלְעָֽד׃ {ס}         And Israel and Absalom pitched in the land of Gilead.
27 וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא דָוִ֖ד מַחֲנָ֑יְמָה וְשֹׁבִ֨י בֶן־נָחָ֜שׁ מֵרַבַּ֣ת בְּנֵי־עַמּ֗וֹן וּמָכִ֤יר בֶּן־עַמִּיאֵל֙ מִלֹּ֣א דְבָ֔ר וּבַרְזִלַּ֥י הַגִּלְעָדִ֖י מֵרֹגְלִֽים׃ And it came to pass, when David was come to Mahanaim, that Shobi the son of Nahash of Rabbah of the children of Ammon, and Machir the son of Ammiel of Lo-debar, and Barzillai the Gileadite of Rogelim,
28 מִשְׁכָּ֤ב וְסַפּוֹת֙ וּכְלִ֣י יוֹצֵ֔ר וְחִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְקֶ֣מַח וְקָלִ֑י וּפ֥וֹל וַעֲדָשִׁ֖ים וְקָלִֽי׃ brought beds, and basins, and earthen vessels, and wheat, and barley, and meal, and parched corn, and beans, and lentils, and parched pulse,
29 וּדְבַ֣שׁ וְחֶמְאָ֗ה וְצֹאן֙ וּשְׁפ֣וֹת בָּקָ֔ר הִגִּ֧ישׁוּ לְדָוִ֛ד וְלָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ לֶאֱכ֑וֹל כִּ֣י אָמְר֔וּ הָעָ֗ם רָעֵ֛ב וְעָיֵ֥ף וְצָמֵ֖א בַּמִּדְבָּֽר׃ {ס}         and honey, and curd, and sheep, and cheese of kine, for David, and for the people that were with him, to eat; for they said: ‘The people is hungry, and faint, and thirsty, in the wilderness.’

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. וַיְהִ֕יhâyâhto exist
  2. כְּב֥וֹאbôwʼto go or come
  3. דָוִ֖דDâvidDavid
  4. מַחֲנָ֑יְמָהMachănayimMachanajim
  5. וְשֹׁבִ֨יShôbîyShobi
  6. בֶןbêna son
  7. נָחָ֜שׁNâchâshNachash
  8. מֵרַבַּ֣תRabbâhRabbah
  9. בְּנֵֽיbêna son
  10. עַמּ֗וֹןʻAmmôwnAmmon
  11. וּמָכִ֤ירMâkîyrMakir
  12. בֶּןbêna son
  13. עַמִּיאֵל֙ʻAmmîyʼêlAmmiel
  14. מִלֹּ֣אLôʼ DᵉbarLo-Debar
  15. דְבָ֔רLôʼ DᵉbarLo-Debar
  16. וּבַרְזִלַּ֥יBarzillayBarzillai
  17. הַגִּלְעָדִ֖יGilʻâdîya Giladite or descendant of Gilad
  18. מֵרֹגְלִֽיםRôgᵉlîymRogelim

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

II Samuel 17:27 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא דָוִ֖ד מַחֲנָ֑יְמָה וְשֹׁבִ֨י בֶן־נָחָ֜שׁ מֵרַבַּ֣ת בְּנֵי־עַמּ֗וֹן וּמָכִ֤יר בֶּן־עַמִּיאֵל֙ מִלֹּ֣א דְבָ֔ר וּבַרְזִלַּ֥י הַגִּלְעָדִ֖י מֵרֹגְלִֽים׃

الترخيص: CC BY-SA

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא דָוִ֖ד מַחֲנָ֑יְמָה וְשֹׁבִ֨י בֶן־נָחָ֜שׁ מֵרַבַּ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֗וֹן וּמָכִ֤יר בֶּן־עַמִּיאֵל֙ מִלֹּ֣א דְבָ֔ר וּבַרְזִלַּ֥י הַגִּלְעָדִ֖י מֵרֹגְלִֽים׃

الترخيص: Public Domain

English · The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J

When Dovid came to Machanoyim, [he met] Shovi, the son of Nochosh from Rabbahs of the people of Amon and Mochir, the son of Amiel from Lo Devor and Barzilai, the Gilodite from Roglim.

الترخيص: CC BY

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And it came to pass, when David was come to Mahanaim, that Shobi the son of Nahash of Rabbah of the children of Ammon, and Machir the son of Ammiel of Lo-debar, and Barzillai the Gileadite of Rogelim,

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן־נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי־עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן־עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים׃

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און עס איז געװען, װי דוד איז אָנגעקומען קײן מַחנַיִם, אַזױ [האָט] שוֹבֿי דער זון פֿון נָחשן, פֿון רַבָה פֿון די קינדער פֿון עמון, און מכיר דער זון פֿון עַמיאֵלן, פֿון לוֹ-דבֿר, און בַרזִלַי דער גִלעָדער פֿון רוֹגלים,

الترخيص: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Or, lorsque David arriva à Mahanaïm, Chobi, fils de Nahach, venu de Rabba des Ammonites, Makhir, fils d’Ammiel, de Lo-Debar, et Barzitlaï le Galaadite, de Roghelim,

الترخيص: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Gdy jednak Dawid do Machnaim przybył nawieźli byli Szobi, syn Nachasza, z Rabbat Amonitów, Machir, syn Amiela, z Lodebar i Gileadita Barzylai z Rogelim 

الترخيص: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Als David nach Mahanajim gekommen war, da brachten Sobi, Sohn Nachas aus Rabba in Ammon, und Machir, Sohn Ammiels ans Lo-Debar, und Barsillai, der Gileadite aus Roglim:

الترخيص: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kiam David venis en Maĥanaimon, tiam Ŝobi, filo de Naĥaŝ, el Raba de la Amonidoj, kaj Maĥir, filo de Amiel, el Lo-Debar, kaj Barzilaj, la Gileadano, el Roglim,

الترخيص: Public Domain

Commentary on II Samuel 17:27

Rashi

English

Shovi, the son of Nochosh. He is Chonun, the son of Nochosh.

The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

עברית

וַהֲוָה כַּד אֲתָא דָוִד לְמַחֲנָיִם וְשׁוֹבִי בַר נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמוֹן וּמָכִיר בַּר עַמִיאֵל מִלֹא דְבָר וּבַרְזִלַי גִלְעָדָאָה מֵרֹגְלִים:

Mikraot Gedolot · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

והנה זכר כי בבא דוד מחנימה הגישו לו שובי בן נחש ומכי' בן עמיאל וברזלי הגלעדי המצטרך לו מכל משכב וספות והם כלי בית קבול ממתכת וכלי יוצר להשתמש בהם בכל צרכיהם והביאו להם למזון חטים ושעורים וקמח וקלי מהחטים ומן השעורים כדי שיוכלו לאכול תכף מהקלי והביאו להם ממיני קטניות פול ועדשים וגם הביאו להם מהם קלי לאכלו תכף והביאו להם עוד דבש וחמאה ללפת בו את הפת ולשתות וצאן לאכל וחריצין חלב בקר לאכל לפי שהם יותר חשובים משאר החריצים והנה הסכימו אלו השלשה ממקומותיהם לשלח זאת המנחה לדוד:

On Your Way · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria