USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

I Kings 19:4

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

19

1 וַיַּגֵּ֤ד אַחְאָב֙ לְאִיזֶ֔בֶל אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אֵלִיָּ֑הוּ וְאֵ֨ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר הָרַ֛ג אֶת־כׇּל־הַנְּבִיאִ֖ים בֶּחָֽרֶב׃ And Ahab told Jezebel all that Elijah had done, and withal how he had slain all the prophets with the sword.
2 וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ Then Jezebel sent a messenger unto Elijah, saying: ‘So let the gods do [to me], and more also, if I make not thy life as the life of one of them by to-morrow about this time.’
3 וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ וַיָּבֹ֕א בְּאֵ֥ר שֶׁ֖בַע אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַיַּנַּ֥ח אֶֽת־נַעֲר֖וֹ שָֽׁם׃ And when he saw that, he arose, and went for his life, and came to Beer-sheba, which belongeth to Judah, and left his servant there.
4 וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם (אחת) [אֶחָ֑ד] וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר ׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי׃ But he himself went a day’s journey into the wilderness, and came and sat down under a broom-tree; and he requested for himself that he might die; and said: ‘It is enough; now, O LORD, take away my life; for I am not better than my fathers.’
5 וַיִּשְׁכַּב֙ וַיִּישַׁ֔ן תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אֶחָ֑ד וְהִנֵּה־זֶ֤ה מַלְאָךְ֙ נֹגֵ֣עַ בּ֔וֹ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ק֥וּם אֱכֽוֹל׃ And he lay down and slept under a broom-tree; and, behold, an angel touched him, and said unto him: ‘Arise and eat.’
6 וַיַּבֵּ֕ט וְהִנֵּ֧ה מְרַאֲשֹׁתָ֛יו עֻגַ֥ת רְצָפִ֖ים וְצַפַּ֣חַת מָ֑יִם וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖שׇׁב וַיִּשְׁכָּֽב׃ And he looked, and, behold, there was at his head a cake baked on the hot stones, and a cruse of water. And he did eat and drink, and laid him down again.
7 וַיָּ֩שׇׁב֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֤ה ׀ שֵׁנִית֙ וַיִּגַּע־בּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר ק֣וּם אֱכֹ֑ל כִּ֛י רַ֥ב מִמְּךָ֖ הַדָּֽרֶךְ׃ And the angel of the LORD came again the second time, and touched him, and said: ‘Arise and eat; because the journey is too great for thee.’
8 וַיָּ֖קׇם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה עַ֛ד הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽב׃ And he arose, and did eat and drink, and went in the strength of that meal forty days and forty nights unto Horeb the mount of God.
9 וַיָּבֹא־שָׁ֥ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה וַיָּ֣לֶן שָׁ֑ם וְהִנֵּ֤ה דְבַר־יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵלִיָּֽהוּ׃ And he came thither unto a cave, and lodged there; and, behold, the word of the LORD came to him, and He said unto him: ‘What doest thou here, Elijah?’
10 וַיֹּ֩אמֶר֩ קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהֹוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֗וֹת כִּֽי־עָזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִזְבְּחֹתֶ֣יךָ הָרָ֔סוּ וְאֶת־נְבִיאֶ֖יךָ הָרְג֣וּ בֶחָ֑רֶב וָאִוָּתֵ֤ר אֲנִי֙ לְבַדִּ֔י וַיְבַקְשׁ֥וּ אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ And he said: ‘I have been very jealous for the LORD, the God of hosts; for the children of Israel have forsaken Thy covenant, thrown down Thine altars, and slain Thy prophets with the sword; and I, even I only, am left; and they seek my life, to take it away.’
11 וַיֹּ֗אמֶר צֵ֣א וְעָמַדְתָּ֣ בָהָר֮ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ וְהִנֵּ֧ה יְהֹוָ֣ה עֹבֵ֗ר וְר֣וּחַ גְּדוֹלָ֡ה וְחָזָ֞ק מְפָרֵק֩ הָרִ֨ים וּמְשַׁבֵּ֤ר סְלָעִים֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א בָר֖וּחַ יְהֹוָ֑ה וְאַחַ֤ר הָר֙וּחַ֙ רַ֔עַשׁ לֹ֥א בָרַ֖עַשׁ יְהֹוָֽה׃ And He said: ‘Go forth, and stand upon the mount before the LORD.’ And, behold, the LORD passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before the LORD; but the LORD was not in the wind; and after the wind an earthquake; but the LORD was not in the earthquake;
12 וְאַחַ֤ר הָרַ֙עַשׁ֙ אֵ֔שׁ לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יְהֹוָ֑ה וְאַחַ֣ר הָאֵ֔שׁ ק֖וֹל דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה׃ and after the earthquake a fire; but the LORD was not in the fire; and after the fire a still small voice.
13 וַיְהִ֣י ׀ כִּשְׁמֹ֣עַ אֵלִיָּ֗הוּ וַיָּ֤לֶט פָּנָיו֙ בְּאַדַּרְתּ֔וֹ וַיֵּצֵ֕א וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הַמְּעָרָ֑ה וְהִנֵּ֤ה אֵלָיו֙ ק֔וֹל וַיֹּ֕אמֶר מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵלִיָּֽהוּ׃ And it was so, when Elijah heard it, that he wrapped his face in his mantle, and went out, and stood in the entrance of the cave. And, behold, there came a voice unto him, and said: ‘What doest thou here, Elijah?’
14 וַיֹּ֩אמֶר֩ קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהֹוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֗וֹת כִּֽי־עָזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִזְבְּחֹתֶ֣יךָ הָרָ֔סוּ וְאֶת־נְבִיאֶ֖יךָ הָרְג֣וּ בֶחָ֑רֶב וָאִוָּתֵ֤ר אֲנִי֙ לְבַדִּ֔י וַיְבַקְשׁ֥וּ אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ {ס}         And he said: ‘I have been very jealous for the LORD, the God of hosts; for the children of Israel have forsaken Thy covenant, thrown down Thine altars, and slain Thy prophets with the sword; and I, even I only, am left; and they seek my life, to take it away.’
15 וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו לֵ֛ךְ שׁ֥וּב לְדַרְכְּךָ֖ מִדְבַּ֣רָה דַמָּ֑שֶׂק וּבָ֗אתָ וּמָשַׁחְתָּ֧ אֶת־חֲזָאֵ֛ל לְמֶ֖לֶךְ עַל־אֲרָֽם׃ And the LORD said unto him: ‘Go, return on thy way to the wilderness of Damascus; and when thou comest, thou shalt anoint Hazael to be king over Aram;
16 וְאֵת֙ יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י תִּמְשַׁ֥ח לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֱלִישָׁ֤ע בֶּן־שָׁפָט֙ מֵאָבֵ֣ל מְחוֹלָ֔ה תִּמְשַׁ֥ח לְנָבִ֖יא תַּחְתֶּֽיךָ׃ and Jehu the son of Nimshi shalt thou anoint to be king over Israel; and Elisha the son of Shaphat of Abel-meholah shalt thou anoint to be prophet in thy room.
17 וְהָיָ֗ה הַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב חֲזָאֵ֖ל יָמִ֣ית יֵה֑וּא וְהַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב יֵה֖וּא יָמִ֥ית אֱלִישָֽׁע׃ And it shall come to pass, that him that escapeth from the sword of Hazael shall Jehu slay; and him that escapeth from the sword of Jehu shall Elisha slay.
18 וְהִשְׁאַרְתִּ֥י בְיִשְׂרָאֵ֖ל שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֑ים כׇּל־הַבִּרְכַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר לֹא־כָֽרְעוּ֙ לַבַּ֔עַל וְכׇ֨ל־הַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־נָשַׁ֖ק לֽוֹ׃ Yet will I leave seven thousand in Israel, all the knees which have not bowed unto Baal, and every mouth which hath not kissed him.’
19 וַיֵּ֣לֶךְ מִ֠שָּׁ֠ם וַיִּמְצָ֞א אֶת־אֱלִישָׁ֤ע בֶּן־שָׁפָט֙ וְה֣וּא חֹרֵ֔שׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר צְמָדִים֙ לְפָנָ֔יו וְה֖וּא בִּשְׁנֵ֣ים הֶעָשָׂ֑ר וַיַּעֲבֹ֤ר אֵלִיָּ֙הוּ֙ אֵלָ֔יו וַיַּשְׁלֵ֥ךְ אַדַּרְתּ֖וֹ אֵלָֽיו׃ So he departed thence, and found Elisha the son of Shaphat, who was plowing, with twelve yoke of oxen before him, and he with the twelfth; and Elijah passed over unto him, and cast his mantle upon him.
20 וַיַּעֲזֹ֣ב אֶת־הַבָּקָ֗ר וַיָּ֙רׇץ֙ אַחֲרֵ֣י אֵלִיָּ֔הוּ וַיֹּ֗אמֶר אֶשְּׁקָה־נָּא֙ לְאָבִ֣י וּלְאִמִּ֔י וְאֵלְכָ֖ה אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לֵ֣ךְ שׁ֔וּב כִּ֥י מֶה־עָשִׂ֖יתִי לָֽךְ׃ And he left the oxen, and ran after Elijah, and said: ‘Let me, I pray thee, kiss my father and my mother, and then I will follow thee.’ And he said unto him: ‘Go back; for what have I done to thee?’
21 וַיָּ֨שׇׁב מֵאַחֲרָ֜יו וַיִּקַּ֣ח אֶת־צֶ֧מֶד הַבָּקָ֣ר וַיִּזְבָּחֵ֗הוּ וּבִכְלִ֤י הַבָּקָר֙ בִּשְּׁלָ֣ם הַבָּשָׂ֔ר וַיִּתֵּ֥ן לָעָ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וַיָּ֗קׇם וַיֵּ֛לֶךְ אַחֲרֵ֥י אֵלִיָּ֖הוּ וַֽיְשָׁרְתֵֽהוּ׃ {פ}
 And he returned from following him, and took the yoke of oxen, and slew them, and boiled their flesh with the instruments of the oxen, and gave unto the people, and they did eat. Then he arose, and went after Elijah, and ministered unto him.

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. וְהֽוּאhûwʼhe
  2. הָלַ֤ךְhâlakto walk (in a great variety of applicati
  3. בַּמִּדְבָּר֙midbâra pasture
  4. דֶּ֣רֶךְdereka road
  5. י֔וֹםyôwma day
  6. וַיָּבֹ֕אbôwʼto go or come
  7. וַיֵּ֕שֶׁבyâshabto sit down (specifically as judge. in a
  8. תַּ֖חַתtachaththe bottom
  9. רֹ֣תֶםrethemthe Spanish broom
  10. אחתʼechâdunited
  11. אֶחָ֑דʼechâdunited
  12. וַיִּשְׁאַ֤לshâʼalto inquire
  13. אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
  14. נַפְשׁוֹ֙nephesha breathing creature
  15. לָמ֔וּתmûwthto die
  16. וַיֹּ֣אמֶרʼâmarto say
  17. רַ֗בrababundant
  18. עַתָּ֤הʻattâhat this time
  19. יְהוָה֙YᵉhôvâhJehovah
  20. קַ֣חlâqachto take
  21. נַפְשִׁ֔יnephesha breathing creature
  22. כִּֽיkîyvery widely used as a relative conjuncti
  23. לֹאlôʼnot
  24. ט֥וֹבṭôwbgood in the widest sense
  25. אָנֹכִ֖יʼânôkîyI
  26. מֵאֲבֹתָֽיʼâbfather

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

I Kings 19:4 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם (אחת) [אֶחָ֑ד] וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר ׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי׃

الترخيص: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

But he himself went a day’s journey into the wilderness, and came and sat down under a broom-tree; and he requested for himself that he might die; and said: ‘It is enough; now, O LORD, take away my life; for I am not better than my fathers.’

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אחת [אֶחָ֑ד] וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר ׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי׃

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת [אחד] וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וְהוּא־הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת [אֶחָד] וַיִּשְׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי כִּי־לֹא־טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי׃

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און ער אַלײן איז געגאַנגען אין מדבר אַ טאָג װעגס, און איז געקומען און האָט זיך געזעצט אונטער אַ בעזעמבײמל, און ער האָט געבעטן אױף זיך דעם טױט, און האָט געזאָגט: גענוג! אַצונד, גאָט, נעם צו מײַן זעל, װאָרום, איך בין ניט בעסער פֿון מײַנע עלטערן.

الترخيص: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Pour lui, il fit une journée de chemin dans le désert, puis alla s’asseoir sous un genêt, et implora la mort en disant: "Assez maintenant, ô mon Dieu! Prends ma vie, car je ne suis pas meilleur que mes pères!"

الترخيص: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Sam zaś udał się do pustyni na dzień drogi, i przyszedł i usiadł pod pewnym krzakiem jałowcu, i życzył sobie śmierci, mówiąc: Dosyć żyłem! Teraz, Wiekuisty, zabierz duszę moją, wszak nie lepszy ja od ojców moich. 

الترخيص: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Er ging in die Wüste eine Tagereise weit; er kam hin und setzte sich unter einen Ginsterstrauch und verlangte zu sterben und sprach: Es ist genug! Nun, Herr, nimm meine Seele, denn nicht besser bin ich als meine Väter.

الترخيص: Public Domain

English · The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J

And he traveled into the desert, [which was] a one day journey. He arrived and sat under a single juniper tree, and asked for his soul, that it die, and he said, “It is enough, now Adonoy, take my soul, for I am no better than my fathers.”

الترخيص: CC BY

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Sed li mem iris en la dezerton vojiron de unu tago, kaj venis kaj sidiĝis sub unu genisto kaj petis morton por sia animo, kaj diris:Sufiĉas nun, ho Eternulo! prenu mian animon, ĉar mi ne estas pli bona ol miaj patroj.

الترخيص: Public Domain

Commentary on I Kings 19:4

Rashi

עברית

רֹתֶם. ייניבר"א בְּלַעַ"ז (עַרְעָר קוֹצָנִי).

וַיֹּאמֶר רַב. (תַּרְגּוּם:) סַגִּי לִי אַרְכָּא, עַד אֵימָתַי אֲנָא מַטְרַף כְּדֵין.

The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

עברית

וְהוּא הַלֵיךְ בְּמַדְבְּרָא מַהֲלַךְ יוֹמָא וַאֲתָא וִיתֵב תְּחוֹת רִתְמָא חָד וּשְׁאֵיל יַת נַפְשֵׁיהּ לִמְמָת וַאֲמַר סַגִי לִי אַרְכָּא עַד אֵימָתַי אֲנָא מִטְרֵף כְּדֵן כְּעַן יְיָ סַב נַפְשִׁי אֲרֵי לָא טַב אֲנָא מֵאֲבָהָתִי:

Mikraot Gedolot · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

והוא הלך במדבר דרך יום. בחר ללכת במדבר כדי שלא יראהו איש שיוכל להגיד זה לאיזבל:

וישב תחת רותם אחד. הוא עץ שפל גיני"שטה בלע"ז:

וישאל את נפשו למות. הנה מחוזק הרעב היה בוחר במות ולזה אמר כי רב לו במה שחיה ובקש מהש"י שיקח את נפשו וימיתהו כי לא טוב הוא מאבותיו שיזכה מפני זה לאורך הנפלא מן החיים:

On Your Way · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria