USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الثلاثاء, 10 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

Genesis 8:20

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

8

1 וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כׇּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כׇּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃ And God remembered Noah, and every living thing, and all the cattle that were with him in the ark; and God made a wind to pass over the earth, and the waters assuaged;
2 וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ the fountains also of the deep and the windows of heaven were stopped, and the rain from heaven was restrained.
3 וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשׁ֑וֹב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃ And the waters returned from off the earth continually; and after the end of a hundred and fifty days the waters decreased.
4 וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃ And the ark rested in the seventh month, on the seventeenth day of the month, upon the mountains of Ararat.
5 וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃ And the waters decreased continually until the tenth month; in the tenth month, on the first day of the month, were the tops of the mountains seen.
6 וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ And it came to pass at the end of forty days, that Noah opened the window of the ark which he had made.
7 וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ And he sent forth a raven, and it went forth to and fro, until the waters were dried up from off the earth.
8 וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ And he sent forth a dove from him, to see if the waters were abated from off the face of the ground.
9 וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שׇׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃ But the dove found no rest for the sole of her foot, and she returned unto him to the ark, for the waters were on the face of the whole earth; and he put forth his hand, and took her, and brought her in unto him into the ark.
10 וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃ And he stayed yet other seven days; and again he sent forth the dove out of the ark.
11 וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ And the dove came in to him at eventide; and lo in her mouth an olive-leaf freshly plucked; so Noah knew that the waters were abated from off the earth.
12 וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃ And he stayed yet other seven days; and sent forth the dove; and she returned not again unto him any more.
13 וַ֠יְהִ֠י בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֙חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ And it came to pass in the six hundred and first year, in the first month, the first day of the month, the waters were dried up from off the earth; and Noah removed the covering of the ark, and looked, and behold, the face of the ground was dried.
14 וּבַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ {ס}         And in the second month, on the seven and twentieth day of the month, was the earth dry.

العالياه 4

15 וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃ And God spoke unto Noah, saying:
16 צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ ’Go forth from the ark, thou, and thy wife, and thy sons, and thy sons’ wives with thee.
17 כׇּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכׇּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכׇל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) [הַיְצֵ֣א] אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ Bring forth with thee every living thing that is with thee of all flesh, both fowl, and cattle, and every creeping thing that creepeth upon the earth; that they may swarm in the earth, and be fruitful, and multiply upon the earth.’
18 וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ And Noah went forth, and his sons, and his wife, and his sons’wives with him;
19 כׇּל־הַֽחַיָּ֗ה כׇּל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ וְכׇל־הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃ every beast, every creeping thing, and every fowl, whatsoever moveth upon the earth, after their families; went forth out of the ark.
20 וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ And Noah builded an altar unto the LORD; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar.
21 וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃ And the LORD smelled the sweet savour; and the LORD said in His heart: ‘I will not again curse the ground any more for man’s sake; for the imagination of man’s heart is evil from his youth; neither will I again smite any more every thing living, as I have done.
22 עֹ֖ד כׇּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִ֠יר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃ While the earth remaineth, seedtime and harvest, and cold and heat, and summer and winter, and day and night shall not cease.’

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

كلمة بكلمة (Hebrew → English · Strong’s)

  1. וַיִּ֥בֶןbânâhto build
  2. נֹ֛חַNôachNoach
  3. מִזְבֵּ֖חַmizbêachan altar
  4. לַֽיהוָ֑הYᵉhôvâhJehovah
  5. וַיִּקַּ֞חlâqachto take
  6. מִכֹּ֣לkôlthe whole
  7. הַבְּהֵמָ֣הbᵉhêmâha dumb beast
  8. הַטְּהוֹרָ֗הṭâhôwrpure
  9. וּמִכֹּל֙kôlthe whole
  10. הָע֣וֹףʻôwpha bird (as covered with feathers
  11. הַטָּהֹ֔רṭâhôwrpure
  12. וַיַּ֥עַלʻâlâhto ascend
  13. עֹלֹ֖תʻôlâha step or
  14. בַּמִּזְבֵּֽחַmizbêachan altar

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Genesis 8:20 in every translation

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

Noach built an altar to Adonoy, and took of every [ritually] clean animal and of every [ritually] clean bird, and brought up burnt-offerings on the altar.

الترخيص: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And Noach built an altar to the L-rd, and he took of all the clean beasts and of all the clean birds and he offered up burnt-offerings upon the altar, [reasoning that he had been commanded to bring "seven, seven" of those (7:2) only so that he might offer sacrifices].

الترخيص: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

الترخيص: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And Noah builded an altar unto the LORD; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar.

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

الترخيص: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Noé érigea un autel à l’Éternel; il prit de tous les quadrupèdes purs, de tous les oiseaux purs, et les offrit en holocauste sur l’autel.

الترخيص: Public Domain

Deutsch · Die fünf Bücher Moses, trans. Dr. J. Wohlgemuth, Rödelheim 1899 [de]

Und Noah baute dem Ewigen einen Altar, nahm von allem reinen Vieh und von allen reinen Vögeln und brachte Brandopfer dar auf dem Altar.

الترخيص: Public Domain

English · Modernized Tanakh - Based on JPS 1917, Edited by Adam Cohn

And Noah built an altar to the LORD; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar.

الترخيص: CC BY

עברית · Tanach with Text Only

ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ׃

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און נֹח האָט געבױט אַ מזבזח צו גאָט, און ער האָט גענומען פֿון אַלע רײנע בהמות, און פֿון אַלע רײנע פֿױגלען, און האָט אױפֿגעבראַכט בראַנדאָפּפֿער אױפֿן מזבח.

الترخيص: CC0

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Da baute Noach Gott einen Altar und nahm von allem reinen Viehe und von allem reinen Vogel und brachte Emporopfer auf den Altar.

الترخيص: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj Noa konstruis altaron al la Eternulo, kaj li prenis el ĉiuj puraj brutoj kaj el ĉiuj puraj birdoj kaj oferis bruloferojn sur la altaro.

الترخيص: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Noè fabbricò un altare al Signore, e prese di tutti i quadrupedi mondi, e di tutti gli uccelli mondi, e ne fece olocausti sull’altare.

الترخيص: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I zbudował Noach ofiarnicę Wiekuistemu, i wziął z każdego bydła czystego i złożył całopalenia na ofiarnicy. 

الترخيص: Public Domain

Commentary on Genesis 8:20

Rashi

עברית

מכל הבהמה הטהורה. אמר, לא צוה לי הקב"ה להכניס מאלו ז' ז' אלא כדי להקריב קרבן מהם (ב"ר פ' כ"ו ופ' ל"ד,ט):

Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

English

And Noah builded the altar before the Lord; that altar which Adam had builded in the time when he was cast forth from the garden of Eden, and had offered an oblation upon it; and upon it had Kain and Habel offered their oblations. But when the waters of the deluge descended, it was destroyed, and Noah rebuilded it; and he took of all clean cattle, and of all clean fowl, and sacrificed four upon that altar. And the Lord accepted his oblation with favour:

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

הבהמה הטהורה. עשר ולא נדע מספר העוף הטהור כי הוא יותר מהטמא. והנה המזבח בנהו באחד הרי אררט:

On Your Way · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Radak (David Kimhi)

English

ויבן נח, at the very site where he had come out of the ark. It is possible that he left the ark on Mount Ararat, where the ark had been reported as coming to rest (7,2), or that the ark had moved away from there after having come to rest there temporarily. Or, Noach, after exiting from the ark walked a distance before he found a suitable site or cave to establish a temporary residence. As soon as he found a place to start farming, he built an altar to thank G’d for his and his family’s deliverance. According to Bereshit Rabbah 34,9 this was the great altar in Jerusalem where Adam had brought his offering, and this is what Psalms 69,32 refers to when David speaks of ותיטיב לה' משור פר מקרין מפריס, “which will please the Lord more than oxen, bulls with horns, and hooves.”

ויקח מכל הבהמה הטהורה, the free roaming beasts which chewed the cud and had split hooves were included in the expression מכל הבהמה הטהורה as an expression of gratitude for his survival. He did not take any of the ritually impure beasts as they were not fit for him to eat from except if there would not be any other meat available. (compare our comments on 7,2) If they were not fit for human consumption, how could one offer them for consumption by G’d on His altar?

ויעל עולות במזבח, there is a disagreement among our sages if Noach only offered burnt-offerings or if he also offered peace-offerings, i.e. offerings part of which may be eaten by the owners. (Zevachim 116)

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Saadia Gaon

עברית

ואחר כך אמר (תרגום כ – כב). וכמו שהיה ידוע מאז ומעולם ... וכמו שבארנו. ומה שסידר ויבן נח ... סביב ענין הקרבנות ... ואשר למלת וירח היתה לה הוכחה מן השכל...מקרה על כל האופנים ואיזה שהוא מהם...לקח אותה הכתוב מן הראייה ... ואינו רוצה בדבור זה אלא [הידיעה] ... [כדי] שנדע שהוא ידע בזה ... ולפיכך חידש לנו בזה מקרה...בכל צורך. ומצד הלשון [תרגמתי ויר]ח קב[ל] כעין מה שכתוב כאשר [ינתק פתיל] הנעורת בהריחו אש. ואומר מ[רי]ח מ[ים יפריח]. ועוד כתוב והריחו ביראת ייי, הכל לשון קיבול, או כדומה לזה.

ותרגמתי ויאמר ייי אל לבו – מן ד'אתה, מאליו, כי מלת לב בעברית מורה על עצם הדבר ותמציתו, כגון קפאו תהומות בלב ים, וההר בוער באש עד לב השמים, וכדרך שאמר: עודנו חי בלב האלה. ונאמר ואל לב שקוציהם ותועבותיהם [לבם הולך] וכיוצא באלה. והכוונה בזה היא שלא ביקשו ממנו דבר זה אלא התחיל בזה מאליו, ומפני מה לא ביקש נח דבר זה, והרי דרך מקריבי קרבנות לשאול את צרכיהם? נאמר, לא הקריב נח אלא כמודה על מה שהטיב (לו) ולנלוים אליו בעבר. והיות והקריב כמודה על שעבר לא צרף עמו דבר (בקשה) לעתיד.

ואפשר שנאמר ... אלהים לנח כי ראה ... לקרבן ... היה מוחלט...אם ביקש לא ביקש על אחרים......בו כמו המבול...אמנם קיבל את קרבנו...תוך עמידה על קבלת [הקרבן] ... ומה נכלל עמו.

[ונאמר האם אפשר] שנדע מה [הסיבה שבגללה] ... [ונאמר בזה] ח' אופנים: א ... שבאותו ... [מקרה יהיה] מוסר [לדורות הבאים].

והב' מפני שידע שיסדיר את יתר האנשים על סדר כגון זה ... מה שקיימו. והג' מפני שהראשונים ה...נתן את היכולת לטפל בכל בעלי החיים ולתת להם אספקה, אבל לא לאחרים. והד' מפני שימי חייהן היו ארוכים וזה איפשר להם ל[שת]ול ולנטוע מה שיספיק ... לצמחים ולבעלי החיים ... הה', מפני שהמשק בימים ההם היה במצב כזה שהארץ יכלה להיות מוזנחת לשנים עשר חדשים מבלי שיינזק, ואילו עכשו לא היה מי שינהל את משק הארץ באופן כזה. והו' מפני שהמזג (של בעלי החיים) בימים ההם היה חזק ולא ניזק, אם נמנע ממנו הקור והחום (לזמן מסוים). כי המזג של בעלי החיים זקוק לקור [שירד עליו] בחורף ויאוזן על ידי החום שבקיץ, וזקוק לחום שיגיעו בקיץ [ויאוזן על ידי] הקור [שבחורף].

Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984 · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria