Ecclesiastes 9:7

לך אכול. זה דבור לב בני האדם והוא הוללות והענין אחר שאין למת חלק בעולם כשאתה בחיים לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי אלה המעשים רצה האלהים שתעשה:

ביאור דברי הפרשה:
אמר לך אכול בשמחה לחמך ההכרחי לך לעמידת גופך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה ה׳ מעשיך כשיהיו בזה האופן רצוני שתהיה שמח בחלקך. בכל עת יהיו בגדיך לבנים. רוצה לומר שתהיינה מדותיך בטוב שבענינים כי המדות המגונות יוקשו לבגדים צואים והמדות היפות לבגדים לבנים. ושמן על ראשך אל יחסר. רוצה לומר השמן הרקוח כי הוא היה מיוחד לשמן המשחה וירצה בזה שלא יתעצל מהשגות המושכלות והנה המשיל המושכלות לשמן רוקח לסבה אשר זכרנו בבאורינו לשיר השירים. ראה חיים נצחיים ודרוך להם עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך והוא הנפש הדמיונית אשר תשלים השכל כשתאות לו כמו שבארנו בבאורינו לשיר השירים כי זה חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש וזה מבואר כי זה פרי האדם ותכליתו. כל אשר תשיג ידך לעשות בכחך עשה כל עוד בחיים חייתך כי אחר המות לא תדרוך לשום שלמות כי אין שם דריכה לכשרון המעשה ולא להשגת החכמות הלמודיות ולא להשגת חכמת הטבע והאלהות. שבתי לראות תחת השמש מה שיחזק מה שאמרתי והוא שיהיה האדם חרוץ אל שלמותו וזה שכבר מצאתי שמי שישתדל באלו החיים הגופיים לבד לא יגיע אל טוב החיים האלו ואף על פי שיהיו לו הכלים אשר בהם יתכן שינצל וזה כי האדם יהיה קל ולא ישלם לו החירוץ בעת הצורך ויכשל מפני זה כפי מה שיגזור מערכת הכוכבים ולא תהיה ההצלחה במלחמה למי שידע דרכי הגבורה ובאיזה מקום ראוי שיתגבר ובאיזה אופן ובאיזה עת אבל יכשל לפעמים בזה לסבה הקודמת וכן מי שהוא רב התחבולה למצוא דרכים ירויח בהם מזונו לא ימצא לפעמים לחם חקו ומי שהוא נכון בהמצאת תחבולות רבות יתכן בהם לאסוף ולכנוס נכסים רבים לפעמים לא ימצא לו עושר ומי שהוא יודע לרצות בני האדם לפעמים לא ימצא לו חן מהם כי עת ופגע יקרה את כלם מצד מערכת הכוכבים אותו לפעמים יבלבל תחבולתם וחכמתם ואין להם תחבולה להשמר מזה. כי לא ידע האדם את עתו כי כמו הדגים הנאחזים במצודה רעה שלא יוכלו להמלט ממנה וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום ובהיות הענין כן הוא מבואר שראוי שלא יחשוק האדם להשתדל בטוב החיים האלו אבל יקח מהם הצריך וישלים נפשו כפי מה שאפשר. גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי והיא תביא לו להאמין שהוא ראוי שיניח האדם תענוגי זה העולם בעבור שלמות הנפש והוא שכבר ימצא בתחלת הענין קבוץ שכל האדם עם עוזריו עיר קטנה כי מה שנבנה בה הוא מעט ולו מן העוזרים מעט בתחלת הקנין כי האדם בתחלת עניינו ימצא נמשך לרדיפת התאוות ובא אליה מלך גדול והוא הכח המתעורר על אברי האדם וכליו להניעם למה שירצה והוא היצר הרע וסבב העיר הזאת הקטנה לתפשה ולהרסה ובנה עליה מצודים גדולים ומצא בה איש מסכן וחכם והוא השכל ההיולאני. והוא מסכן להיותו נברא משולל מכל המושכלות וגם לא יגיע להם לקנותם כי אם בקושי ואולם שאר הכחות ישיגו משיגיהם בקלות כמו החוש והדומה לו. ומלט הוא את העיר בחכמתו לא בכחו אבל מצד המעלה והחשיבות אשר לדבר יניע השכל אליו ימשול השכל …