Ecclesiastes 4:14

כי. יתכן שיהיה הילד שהוא חכם מלך ואפילו שיהיה בבית הסורים והמלה חסרת אל״ף כמו מלפנו מבהמו׳ ארץ שהוא מן ואאלפך חכמה וזה הילד כמו יוסף שחכמתו שמתהו לאדון ואמר שלמה אל תתמה איך יצא החכם מדבר להפך כי גם הזקן שהוא מלך נולד רש כענין ערום יצאתי מבטן אמי:

נולד רש. הוא מענין ילד יום שהרצון בו הדבר שיתחדש ויקרה ביום ההוא והנה הרצון כי יתחדש ויקרה לו שישוב רש אשר היה מלך. אשר יעמוד תחתיו. ר״ל במקומו לרוב שלותו וקרא הילד הכסיל כי מה שאמר בתחלה מלך זקן וכסיל הוא על ההפלגה ר״ל שאף על פי שיהיה מלך ויהיה עם זה זקן שהוא יותר מיושב הדעת ואמנם ההקש השלם בבחינת איזה יכשר הוא ראוי שיהיה בנושא אחד ולזה תארו אחר כך בילד כאלו תאמר שרבים בחרו שלמות הקנין בזולת החכמה יותר מקנין החכמה בזולת שלמות הקנין:

ביאור דברי הפרשה:
כאשר ביאר שטובים השנים ממיני העמל הנזכרים מן האחד ושהטוב מהכל הוא שיתקבצו יחד שלשתם באיש אחד שב לבאר איזה טוב ממיני העמל האלו ואמר שטובה החכמה בזולת עושר מעושר בזולת חכמה ואמר על צד ההפלגה שיותר טוב הוא ילד מסכן וחכם מהכסיל שהצליח במעלת העושר עד שנהיה מלך והיה עם זה זקן שהוא יותר מיושב הדעת מהילד כי לסכלותו לא ידע להזהר עוד ולהשמר ממה שיזיקהו וזה כי הילד המסכן וחכם יתכן לו לחכמתו שיאסוף ויכנוס עושר עד שיצא למלוך מבית הסורים כמו הענין שקרה ביוסף ע״ה והמלך זקן וכסיל יתכן לסכלותו שיולד במלכותו רש ר״ל שישוב כרש אחר שהיה מלך. ראיתי את כל החיים שמהלכים תחת השמש עם הילד השני לילד המסכן וחכם שזכרנו והוא הילד העשיר וכסיל אשר יעמוד במקומו לרוב שלותו והיותו שאנן ושוקט על שמריו רוצה לומר שכולם בוחרים העושר עם הסכלות יותר מהחכמה עם המסכנות אין קץ לכל העם אשר היה לפניהם אשר בחרו העושר על החכמה גם האחרונים הם לאין קץ אשר יבחרו זאת הבחירה ואין ראוי שישמח בו רוצה לומר בעושר כי גם זה הבל ורעיון רוח וזה מבואר מענין העושר כי הוא אינו כי אם שלמות דמיוני כל שכן כשלא ישלוט האדם לאכול ממנו. ואפשר שנאמר שהרצון בזה אין קץ לכל העם וגם האחרונים יהיו לאין קץ אשר לא ישמחו בעושר ולא יתענגו בו והם עם זה בוחרים העושר על החכמה וזה סכלות מהם ורוע הבחינה:

הכלל העולה מהדברים הוא ששלמות החכמה הוא יותר טוב לאין שיעור משלמות הקנין ואע״פ שמחשבת האנשים ובחירתם היא בזה ההפך: