USD3.194₪+0.85%EUR3.5724₪+0.53%GBP4.2789₪+0.29%CHF3.9055₪+0.86%CAD2.2698₪+0.08%AUD2.1971₪−1.05%

الأحد, 8 نوفمبر 2026

العربية
EnglishFilipinoFrançaisРусскийSoomaaliالعربيةहिन्दीעבריתفارسیEspañolDeutsch한국어TürkçePortuguêsItaliano日本語УкраїнськаPolskiNederlands
×

Amos 7:2

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

لا توجد ترجمة بهذه اللغة بعد؛ تُعرض English.

7

1 כֹּ֤ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְהִנֵּה֙ יוֹצֵ֣ר גֹּבַ֔י בִּתְחִלַּ֖ת עֲל֣וֹת הַלָּ֑קֶשׁ וְהִ֨נֵּה־לֶ֔קֶשׁ אַחַ֖ר גִּזֵּ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ Thus the Lord GOD showed me; and, behold, He formed locusts in the beginning of the shooting up of the latter growth; and, lo, it was the latter growth after the king’s mowings.
2 וְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָֽאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ סְֽלַֽח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃ And if it had come to pass, that when they had made an end of eating the grass of the land—so I said: O Lord GOD, forgive, I beseech Thee; How shall Jacob stand? for he is small.
3 נִחַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַל־זֹ֑את לֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ The LORD repented concerning this; ‘It shall not be’, saith the LORD. .
4 כֹּ֤ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְהִנֵּ֥ה קֹרֵ֛א לָרִ֥ב בָּאֵ֖שׁ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה וַתֹּ֙אכַל֙ אֶת־תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וְאָכְלָ֖ה אֶת־הַחֵֽלֶק׃ Thus the Lord GOD showed me; and, behold, the Lord GOD called to contend by fire; and it devoured the great deep, and would have eaten up the land.
5 וָאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ חֲדַל־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃ Then said I: O Lord GOD, cease, I beseech Thee; How shall Jacob stand? for he is small.
6 נִחַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַל־זֹ֑את גַּם־הִיא֙ לֹ֣א תִֽהְיֶ֔ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}
 The LORD repented concerning this; ‘This also shall not be’, saith the Lord GOD.
7 כֹּ֣ה הִרְאַ֔נִי וְהִנֵּ֧ה אֲדֹנָ֛י נִצָּ֖ב עַל־חוֹמַ֣ת אֲנָ֑ךְ וּבְיָד֖וֹ אֲנָֽךְ׃ Thus He showed me; and, behold, the Lord stood beside a wall made by a plumbline, with a plumbline in His hand.
8 וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר אֲנָ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י הִנְנִ֨י שָׂ֤ם אֲנָךְ֙ בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃ And the LORD said unto me: ‘Amos, what seest thou?’ And I said: ‘A plumbline.’ Then said the Lord: Behold, I will set a plumbline in the midst of My people Israel; I will not again pardon them any more;
9 וְנָשַׁ֙מּוּ֙ בָּמ֣וֹת יִשְׂחָ֔ק וּמִקְדְּשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יֶחֱרָ֑בוּ וְקַמְתִּ֛י עַל־בֵּ֥ית יָרׇבְעָ֖ם בֶּחָֽרֶב׃ {ס}         And the high places of Isaac shall be desolate, And the sanctuaries of Israel shall be laid waste; And I will rise against the house of Jeroboam with the sword.
10 וַיִּשְׁלַ֗ח אֲמַצְיָה֙ כֹּהֵ֣ן בֵּֽית־אֵ֔ל אֶל־יָרׇבְעָ֥ם מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר קָשַׁ֨ר עָלֶ֜יךָ עָמ֗וֹס בְּקֶ֙רֶב֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־תוּכַ֣ל הָאָ֔רֶץ לְהָכִ֖יל אֶת־כׇּל־דְּבָרָֽיו׃ Then Amaziah the priest of Beth-el sent to Jeroboam king of Israel, saying: ‘Amos hath conspired against thee in the midst of the house of Israel; the land is not able to bear all his words.
11 כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר עָמ֔וֹס בַּחֶ֖רֶב יָמ֣וּת יָרׇבְעָ֑ם וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ {ס}         For thus Amos saith: Jeroboam shall die by the sword, And Israel shall surely be led away captive out of his land.’
12 וַיֹּ֤אמֶר אֲמַצְיָה֙ אֶל־עָמ֔וֹס חֹזֶ֕ה לֵ֥ךְ בְּרַח־לְךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וֶאֱכׇל־שָׁ֣ם לֶ֔חֶם וְשָׁ֖ם תִּנָּבֵֽא׃ Also Amaziah said unto Amos: ‘O thou seer, go, flee thee away into the land of Judah, and there eat bread, and prophesy there;
13 וּבֵֽית־אֵ֔ל לֹא־תוֹסִ֥יף ע֖וֹד לְהִנָּבֵ֑א כִּ֤י מִקְדַּשׁ־מֶ֙לֶךְ֙ ה֔וּא וּבֵ֥ית מַמְלָכָ֖ה הֽוּא׃ but prophesy not again any more at Beth-el, for it is the king’s sanctuary, and it is a royal house.’
14 וַיַּ֤עַן עָמוֹס֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־אֲמַצְיָ֔ה לֹא־נָבִ֣יא אָנֹ֔כִי וְלֹ֥א בֶן־נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי כִּי־בוֹקֵ֥ר אָנֹ֖כִי וּבוֹלֵ֥ס שִׁקְמִֽים׃ Then answered Amos, and said to Amaziah: ‘I was no prophet, neither was I a prophet’s son; but I was a herdman, and a dresser of sycamore-trees;
15 וַיִּקָּחֵ֣נִי יְהֹוָ֔ה מֵאַחֲרֵ֖י הַצֹּ֑אן וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ יְהֹוָ֔ה לֵ֥ךְ הִנָּבֵ֖א אֶל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ and the LORD took me from following the flock, and the LORD said unto me: Go, prophesy unto My people Israel.
16 וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֑ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֗ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א תַטִּ֖יף עַל־בֵּ֥ית יִשְׂחָֽק׃ Now therefore hear thou the word of the LORD: Thou sayest: Prophesy not against Israel, And preach not against the house of Isaac;
17 לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אִשְׁתְּךָ֞ בָּעִ֤יר תִּזְנֶה֙ וּבָנֶ֤יךָ וּבְנֹתֶ֙יךָ֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וְאַדְמָתְךָ֖ בַּחֶ֣בֶל תְּחֻלָּ֑ק וְאַתָּ֗ה עַל־אֲדָמָ֤ה טְמֵאָה֙ תָּמ֔וּת וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל גָּלֹ֥ה יִגְלֶ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ {פ}
 Therefore thus saith the LORD: Thy wife shall be a harlot in the city, And thy sons and thy daughters shall fall by the sword, And thy land shall be divided by line; And thou thyself shalt die in an unclean land, And Israel shall surely be led away captive out of his land.’

Miqra according to the Masorah · الترخيص: CC BY-SA · المصدر
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · الترخيص: Public Domain · المصدر

Amos 7:2 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָֽאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ סְֽלַֽח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃

الترخيص: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And if it had come to pass, that when they had made an end of eating the grass of the land—so I said: O Lord GOD, forgive, I beseech Thee; How shall Jacob stand? for he is small.

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ סְֽלַֽח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַֽעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא

الترخيص: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וְהָיָה אִם־כִּלָּה לֶאֱכוֹל אֶת־עֵשֶׂב הָאָרֶץ וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִה סְלַח־נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא׃

الترخيص: Public Domain

English · Sefaria Community Translation

Amos: Forgive the Jews, they're small

الترخيص: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Quand elles eurent achevé de dévorer l’herbe des champs, je m’écriai: "Seigneur Dieu, de grâce, pardonne! Comment Jacob pourrait-il subsister? Il est si chétif!"

الترخيص: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Nachdem [die Heuschrecken] das ganze Kraut der Felder aufgezehrt hatten, flehte ich: Ach, Herr Gott, verzeihe doch, denn wie könnte sonst Jakob bestehen, da es so winzig ist?

الترخيص: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I stało się, gdy zupełnie pożarły trawę ziemi, zawołałem: Panie Wiekuisty, racz przebaczyć! Jakże ostać się Jakóbowi, wszak drobnym on. 

الترخيص: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און עס איז געװען, אַז ער האָט געענדיקט אױפֿעסן דאָס גראָז פֿון לאַנד, האָב איך געזאָגט:װי, גאָט דו האַר, פֿאַרגיב, איך בעט דיך; װי קען באַשטײן יעקב, אַז ער איז אַזױ קלײן?

الترخيص: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kiam ili finis la manĝadon de la herbo sur la tero, mi diris: Ho Sinjoro, ho Eternulo, volu pardoni! Kiu restarigos Jakobon? li estas ja malgranda.

الترخيص: Public Domain

Commentary on Amos 7:2

Rashi

English

And it came to pass when it finished Heb. אִם. When it finished eating.

the grass of the earth—in that field.

and I said, “O Lord God! Forgive now!”—and destroy not the land.

who shall arise [with] Jacob—[Jonathan renders:] Who shall arise and beseech for their sins?

for he is small [Jonathan renders:] For they are wandering.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · الترخيص: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

עברית

וִיהֵא כַּד שֵׁיצֵי לְמֵיכַל יַת עִסְבָּא דְאַרְעָא וַאֲמָרֵית קַבֵּל בָּעוּתִי יְיָ אֱלֹהִים שְׁבוֹק כְּעַן לְחוֹבֵי שְׁאָרָא דְיַעֲקֹב מַן יְקוּם וְיִבְעֵי עַל חַטָאֵיהוֹן אֲרֵי מְטַלְטְלִין אִנוּן:

Mikraot Gedolot · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

והיה אם כלה - זה הארבה לאכל את עשב הארץ, נמות ברעב. וטעם כלה בעבור גזי, כדרך ירד כמטר על גז שהוא לשון גזיזה.

ה' סלח נא - עתה לעון יעקב.

ומלת יקום – מהפעלים העומדים בעצמם, ולא מן היוצאים על אחר. והטעם: מי יעמד ומי יוכל לקום מפני הצרה הזאת ומי ישרת בעבור אחר, וככה הוא מי יקום כי קטן הוא, מסבול זאת הרעה.

Ibn Ezra on Amos -- Daat · الترخيص: Public Domain · Full commentary on Sefaria